אנו רואים מול עינינו 'מכונת תעמולה' ממומנת ומשומנת הפועלת כנגד ערכי המשפחה המקובלים. תוהים אנו כיצד להתייחס אליהם. האם להגיב אם לאו? ואם כן, באיזה סגנון לבחור?
אחת השאלות היסודיות ממנה נגזרת הגישה ל"מלחמה על ערכי המשפחה" היא אם לראות את תהליכי פירוק המשפחה כ"אופנה חולפת" או כסכנה ממשית
לצערי, התשובה השנייה היא הנכונה
תהליכי פירוק המשפחה אינם תופעה קצרת טווח ואינם אופנה חולפת. שורשיהם נעוצים בהגות הליברלית של המאה ה-17 למניינם
תחושה המלווה רבים היא שרעיון המשפחה נמצא תחת מתקפה. הדבר לא נובע מגחמה של כמה עיתונאים ופרסומאים, ואף לא ממזימות סתר של גורמים הממומנים בידי מדינות זרות. יש לו שורשים תרבותיים עמוקים, אותם עלינו להכיר.
מי אוהב להתחפש? למה ילדים מתחפשים?
כשהייתי ילדה ועד היום אינני אוהבת להתחפש וגם חלק מילדי כך. כאימא שאלתי את עצמי איך זה קרה? האם זה קורה רק לי? כל הילדים נראים מרוצים בתחפושתם או שחלקם מסתירים את האמת מאחורי המסכה… במה אני שונה? איך עלי להבין את התופעה ולהתייחס אליה?
האם ואיך תחפושת משפיעה על ילדים?
נראה שבחוויה של המתבגר, אין חג יותר משעבד ומחייב מחג הפסח. החל מהניקיונות וכלה בליל הסדר המשפחתי המחייב ישיבה ממושכת עם המשפחה בקריאת ההגדה. חג הפסח ידוע כחג הכי משפחתי בישראל. הרבה בדיחות וסאטירות נכתבו בשנים האחרונות על הקושי בדור שלנו לשבת כולם ביחד בליל הסדר. המחויבות המשפחתית מאתגרת במיוחד את המתבגרים.
"איך אני מלמדת את ילדיי הקטנים לדחות סיפוקים? איך אני מעבירה להם שבחיים לא מקבלים כל דבר כאן ועכשיו?"
* תשרי תשס"א.
חללים נפלו בקבר יוסף, למין אירועי המנהרה ועד מאורעות ימינו אלה. פצועים רבים נפלו על משמרתם. חללים נפלו על התעקשותנו לאחוז במערת המכפלה ובעיר האבות. מאליה עולה השאלה: האם זה היה מוצדק? האם אכן קברי האבות יקרים יותר מאשר דמם של בנים צעירים שנקטפו באבם?
לא בשאלות הפוליטיות והבטחוניות נעסוק כאן, למרות כל חשיבותן. שאלה עקרונית לפנינו. מהו סולם הערכים הנכון? חיי אדם או גל אבנים עתיק? האם נכון לומר כי כל סלע שנביא ישב בצלו ראוי כי נהפוך אותו למזבח, אשר עליו יעלו קורבנות אדם?
מזה חודשים מתנהל מאבק על ידי ארגוני הנכים לשם שיפור במצבם הכלכלי. הדרישה המרכזית שלהם היא העלאה משמעותית של קצבת הנכות הבסיסית, העומדת כיום על כ-2300 ₪ בלבד. המאבק שלהם מונח על סדר היום הציבורי כבר מספר חודשים, ודעות שונות נשמעות בו מימין ומשמאל. בתוך כל זה נאלם קולה של תורת ישראל, כשם שהוא לא נשמע בסוגיות חברתיות רבות. אילמות זו נובעת מכך שעדיין לא נוצרה משנה חברתית סדורה על פי התורה – כזו שלא תעסוק רק בחזון לימות המשיח, אלא גם ביישום המעשי של העקרונות התורניים כאן ועכשיו. לשם כך הוקם לפני שנה וחצי מרכז 'אחוה' – למדיניות חברה ומשפחה על פי התורה [בתוך ארגון 'חותם']: לנסח משנה חברתית יהודית סדורה, וליצור שפה ומערכת מושגים עדכנית המבוססת על תורת ישראל.
במסגרת זו נשרטט את העקרונות התורניים לדיון בנושא, ואף נציע כמה מסקנות מעשיות, בתוך הכרה בכך שהן חלקיות.
המאמר פורסם ב'עולם קטן', בתחילת שנת תשע"ח.
זה זמן רב מתנהל מאבק על ידי ארגוני הנכים לשם שיפור במצבם הכלכלי. הדרישה המרכזית שלהם היא העלאה משמעותית של קצבת הנכות הבסיסית, העומדת כיום על כ-2300 ₪ בלבד, ולהעמיד אותה על סכום השווה לשכר המינימום במשק, העומד על למעלה מ-5,000 ₪ בחודש. המאבק שלהם מונח על סדר היום הציבורי כבר מספר חודשים, ודעות שונות נשמעות בו מימין ומשמאל. במסגרת זו נשרטט את העקרונות התורניים לדיון בנושא, ואף נציע כמה מסקנות מעשיות, בתוך הכרה בכך שהן חלקיות.
במסגרת זו לא נוכל לתת תשובות מפורטות, מפני שהן תלויות בנתונים רבים שאינם מצויים בידינו, אבל בכל זאת נציג כאן עקרונות מנחים לקביעת מדיניות ראויה. חשוב לציין שעקרונות אלו מובילים לכיוונים מנוגדים, ועל קובעי המדיניות למצוא את שביל הזהב שיאזן ביניהם.
גרסה מקוצרת של מאמר זה פורסמה ב'אמונת עתיך', בשנת תשע"ח, וכאן הוא מובא בגרסתו המורחבת.
אנו רואים מול עינינו 'מכונת תעמולה' ממומנת ומשומנת הפועלת כנגד ערכי המשפחה המקובלים. תוהים אנו כיצד להתייחס אליהם. האם להגיב אם לאו? ואם כן, באיזה סגנון לבחור?
אחת השאלות היסודיות ממנה נגזרת הגישה ל"מלחמה על ערכי המשפחה" היא אם לראות את תהליכי פירוק המשפחה כ"אופנה חולפת" או כסכנה ממשית
לצערי, התשובה השנייה היא הנכונה
תהליכי פירוק המשפחה אינם תופעה קצרת טווח ואינם אופנה חולפת. שורשיהם נעוצים בהגות הליברלית של המאה ה-17 למניינם
תחושה המלווה רבים היא שרעיון המשפחה נמצא תחת מתקפה. הדבר לא נובע מגחמה של כמה עיתונאים ופרסומאים, ואף לא ממזימות סתר של גורמים הממומנים בידי מדינות זרות. יש לו שורשים תרבותיים עמוקים, אותם עלינו להכיר.
מי אוהב להתחפש? למה ילדים מתחפשים?
כשהייתי ילדה ועד היום אינני אוהבת להתחפש וגם חלק מילדי כך. כאימא שאלתי את עצמי איך זה קרה? האם זה קורה רק לי? כל הילדים נראים מרוצים בתחפושתם או שחלקם מסתירים את האמת מאחורי המסכה… במה אני שונה? איך עלי להבין את התופעה ולהתייחס אליה?
האם ואיך תחפושת משפיעה על ילדים?
נראה שבחוויה של המתבגר, אין חג יותר משעבד ומחייב מחג הפסח. החל מהניקיונות וכלה בליל הסדר המשפחתי המחייב ישיבה ממושכת עם המשפחה בקריאת ההגדה. חג הפסח ידוע כחג הכי משפחתי בישראל. הרבה בדיחות וסאטירות נכתבו בשנים האחרונות על הקושי בדור שלנו לשבת כולם ביחד בליל הסדר. המחויבות המשפחתית מאתגרת במיוחד את המתבגרים.
"איך אני מלמדת את ילדיי הקטנים לדחות סיפוקים? איך אני מעבירה להם שבחיים לא מקבלים כל דבר כאן ועכשיו?"
* תשרי תשס"א.
חללים נפלו בקבר יוסף, למין אירועי המנהרה ועד מאורעות ימינו אלה. פצועים רבים נפלו על משמרתם. חללים נפלו על התעקשותנו לאחוז במערת המכפלה ובעיר האבות. מאליה עולה השאלה: האם זה היה מוצדק? האם אכן קברי האבות יקרים יותר מאשר דמם של בנים צעירים שנקטפו באבם?
לא בשאלות הפוליטיות והבטחוניות נעסוק כאן, למרות כל חשיבותן. שאלה עקרונית לפנינו. מהו סולם הערכים הנכון? חיי אדם או גל אבנים עתיק? האם נכון לומר כי כל סלע שנביא ישב בצלו ראוי כי נהפוך אותו למזבח, אשר עליו יעלו קורבנות אדם?
"עמדו ומילאו את ארץ ישראל תורה"
לאור מדורתו של ר' שמעון
"דָרָך [בר] כוכב[א] מיעקב"
חסד שבמלכות
יחידים ומנהיגים בשעת מבחן
צניעות במגילה ובמתן תורה
מזה חודשים מתנהל מאבק על ידי ארגוני הנכים לשם שיפור במצבם הכלכלי. הדרישה המרכזית שלהם היא העלאה משמעותית של קצבת הנכות הבסיסית, העומדת כיום על כ-2300 ₪ בלבד. המאבק שלהם מונח על סדר היום הציבורי כבר מספר חודשים, ודעות שונות נשמעות בו מימין ומשמאל. בתוך כל זה נאלם קולה של תורת ישראל, כשם שהוא לא נשמע בסוגיות חברתיות רבות. אילמות זו נובעת מכך שעדיין לא נוצרה משנה חברתית סדורה על פי התורה – כזו שלא תעסוק רק בחזון לימות המשיח, אלא גם ביישום המעשי של העקרונות התורניים כאן ועכשיו. לשם כך הוקם לפני שנה וחצי מרכז 'אחוה' – למדיניות חברה ומשפחה על פי התורה [בתוך ארגון 'חותם']: לנסח משנה חברתית יהודית סדורה, וליצור שפה ומערכת מושגים עדכנית המבוססת על תורת ישראל.
במסגרת זו נשרטט את העקרונות התורניים לדיון בנושא, ואף נציע כמה מסקנות מעשיות, בתוך הכרה בכך שהן חלקיות.
המאמר פורסם ב'עולם קטן', בתחילת שנת תשע"ח.
זה זמן רב מתנהל מאבק על ידי ארגוני הנכים לשם שיפור במצבם הכלכלי. הדרישה המרכזית שלהם היא העלאה משמעותית של קצבת הנכות הבסיסית, העומדת כיום על כ-2300 ₪ בלבד, ולהעמיד אותה על סכום השווה לשכר המינימום במשק, העומד על למעלה מ-5,000 ₪ בחודש. המאבק שלהם מונח על סדר היום הציבורי כבר מספר חודשים, ודעות שונות נשמעות בו מימין ומשמאל. במסגרת זו נשרטט את העקרונות התורניים לדיון בנושא, ואף נציע כמה מסקנות מעשיות, בתוך הכרה בכך שהן חלקיות.
במסגרת זו לא נוכל לתת תשובות מפורטות, מפני שהן תלויות בנתונים רבים שאינם מצויים בידינו, אבל בכל זאת נציג כאן עקרונות מנחים לקביעת מדיניות ראויה. חשוב לציין שעקרונות אלו מובילים לכיוונים מנוגדים, ועל קובעי המדיניות למצוא את שביל הזהב שיאזן ביניהם.
גרסה מקוצרת של מאמר זה פורסמה ב'אמונת עתיך', בשנת תשע"ח, וכאן הוא מובא בגרסתו המורחבת.
עזרי מעם ה’ | ייעוץ והדרכה | הרב עזריאל אריאל | חדווה אריאל – אתר הבית
מאמרים אחרונים
תפריט האתר
צור קשר
