הכשרת צוות מוגנות קהילתי – רציונל

 
     תפקיד הצוות הוא לא להחליף את המערכת המקצועית של הרשויות וגורמי הטיפול והחוק, אלא להוות גורם משלים אשר נותן מענה למקרים שבלעדי צוות זה יש חשש גדול שלא יקבלו מענה הולם. בקהילות דתיות במיוחד יש חשש שללא גיבוי קהילתי, הנפגע לא יצא בעצמו ממעגל הפגיעות.
     המודל המוצע פותח על  ידי אנשי המקצוע של עמותת 'מהות ישראל' בתהליך בו היו שותפים חברים ממגוון נקודות מבט – פסיכולוגיה, טיפול זוגי ומיני, עבודה קהילתית, ייעוץ חינוכי ורבנות קהילתית, ועל פי ניסיון רב שהצטבר מתוך ניתוח אירועים שאירעו ביישובים ובקהילות שונות, תוך השוואה לניסיון שהצטבר מטיפול קהילתי במסגרת הפעלת צוותי צח"י באירועי חירום בטחוניים ואחרים. המודל נבחן שוב ושוב מתוך ניסיון בהקמת צוותי מוגנות ובליווי שלהם בזמן טיפול באירועים.  
     עקרונות הפעולה באים כנגד הנטייה הטבעית לעבוד "מהבטן" או לטאטא את הסיפור אל מתחת השטיח, ומביאים את המשתתפים למקום של אומץ, אחריות, יוזמתיות, חשיבה מערכתית ושיתוף פעולה.

תפקידיו של הפורום למוגנות בקהילה:

1.חינוך ומניעה.חינוך למוגנות מתחיל בגיל הרך, דרך הילדות, הנערות ואל הבגרות וההורות. הפורום ילווה את מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית בבניית תוכנית מקיפה. הפעילות הפסיכו-חינוכית כוללת חינוך למיניות בריאה – דבר שיש לו ערך גדול מאוד מצד עצמו.
2.הנהגה. מתן מידע לציבור על הקמת הפורום, על קיומה של התופעה במקומות רבים ועל התגייסות הקהילה בנושא. פעולות אלה מסייעות לחברי הקהילה ויוצרות אקלים המונע פגיעה או הטרדה מחד, ומטפח צניעות וכבוד הדדי מאידך, וכן ערכים נוספים ע"פ זהות הקהילה (דתית, חילונית וכו').
3.       תיווך.תיווך ראשוני בין הנפגעים/המתלוננים לבין הרשויות (רווחה, משטרה וכדו') וגורמי הטיפול (פסיכולוגים, מרכזי סיוע וכדו'), עידוד לקבלת טיפול ע"י הגורמים המקצועיים, ובמקרה הצורך – גם ליווי של הפנייה.
4.התערבות במשבר. ההתערבות בזמן חשיפה של פגיעה מינית בקהילה כוללת מיפוי של היקף הפגיעה ושל המעורבים בה במעגלים השונים, וגיוס המשאבים השונים הזמינים לסייע להם. צוות זה איננו מיועד להחליף את גורמי החוק והטיפול הממלכתיים המטפלים בנושא, אלא מהווה השלמה לפעולתם בהיבטים נוספים של האירוע בהיבטים הקהילתיים שלו. ההתערבות כוללת בתוכה עבודה בהתייעצות ובשיתוף פעולה מלא עם הרשויות, כאשר הצוות יודע כיצד ליידע את הרשויות, כיצד להפנות פונים לכתובות המתאימות וכיצד לטפל בהיבטים שהרשויות מנועות מלטפל בהם.
5.מענה לפונים. חלק מחברי הפורום יהוו כתובת לפנייה של חברי הקהילה בנושא. הפורום ימפה מענים נוספים (מעבר לפוגע ולנפגע) וינגיש את המידע לקהילה.
6. הרגעה.לעתים מגיעה תלונה על התנהגות מינית בעייתית, בעיקר בקרב ילדים, ולאחר בירור ניתן להרגיע את הקהילה כאשר מתברר שמדובר במשהו 'נורמלי' מבחינה פסיכולוגית, גם אם הוא דורש חידוד של הגבולות בהיבט החינוכי/ערכי.

 

 

 

ליווי הפורום על ידי איש מקצוע

נסיוננו מלמד כי רצוי מאוד שתהליך הקמת הפורום יתבצע בליווי של איש מקצוע המתמחה בנושא. הליווי נשמח לענות לכל שאלה הקשורה בנושא.
המקצועי מאפשר למידה מעמיקה ומבט רחב על הנושא, ומסייע בבנייה נכונה של התערבות לנוכח הרתיעה מעיסוק בכל מה שקשור במיניות, ובמיוחד הקושי והכאב המלווים את הטיפול בפגיעה מינית בקהילה. המלווה נוכח בשלב ההקמה ולאחר מכן באופן תקופתי על פי הצורך, לשם סיוע בטיפול באירוע או בתחזוקת הצוות לאורך זמן. עם זאת, השאיפה היא שהליווי ייעשה ככל האפשר על ידי מחלקת הרווחה המקומית, כאשר המלווה מטעם 'מהו"ת' רק משלים את הליווי מטעמה.
 
תפקידי המלווה הם:
1.  סיוע בהקמת הפורום.
2.  הכשרת חברי הפורום, הכוללת מתן מידע על הדינמיקה הייחודית של תופעת הפגיעה וההטרדה המינית, אימון לשיח רגשי ומקצועי בנושא, וכן עריכת סימולציות המדמות מצבי חירום אפשריים.
3.  ליווי בניית התוכנית הפסיכו-חינוכית לכל השכבות – מן ההורים ועד ילדי הגן – והוצאתה לפועל.
4.  הצגת מאגר מרצים ומנחים המתמחים בנושא ומקיימים הרצאות וסדנאות לאנשי מקצוע, להורים ולנוער.
5.  סיוע מיידי ועבודה עם הפורום בעת חשיפה של אירוע, על פי הצורך.
 
     בפרקים הבאים נסקור את שלבי העבודה להקמת צוות המוגנות הקהילתי.

 

ההכנה להקמת הצוות

א. הצגת הפרוייקט והרכבת הצוות

השלב הראשון הצגת הרעיון ע"י המלווה בפני הנהגת הקהילה. במפגש זה מתקיים דיון על הרכבת הצוות. חשוב להביא בחשבון שהרבה יותר קל להוסיף עוד אדם לצוות בשלב מאוחר, מאשר להוציא אדם שצורף אליו בטעות.
     הצוות צריך להיות מורכב מ-4-5 אנשים לכל היותר, כך שיהיה גם דיסקרטי וגם יהיה קל להפעיל אותו. הרכב הצוות צריך להיות מותאם למאפיינים הייחודיים של הקהילה. ההרכב המומלץ: הרב (כאשר מדובר בקהילה דתית), רכזת הקהילה, איש טיפול (מתוך הקהילה או מהרשות המקומית), איש ציבור מתוך הקהילה (חבר מזכירות בהווה או בעבר), איש משפט. חשוב שבצוות יהיו גם גברים וגם נשים.
     לאחר קבלת ההסכמה של המועמדים, מתקיימת סדרה של ארבעה מפגשים בין הצוות כולו לבין המלווה.
 

ב. מפגש היכרות עם הצוות

המפגש הראשון הוא מפגש היכרות של הצוות עם המלווה ועם הנושא. מפגש זה הוא לא קל, ואף טעון.
     תפקידו של המלווה הוא להציג את הרציונל שעומד מאחרי הקמת צוות המוגנות בצורה שתהיה מספיק ברורה לשומעים, כדי שידעו מה הם לוקחים על עצמם, מחד גיסא, ובצורה שתהיה כמה שפחות מאיימת ומרתיעה, מאידך גיסא.
     בין התכנים העולים: מהי פגיעה מינית? מהן ההשלכות שלה ברמה האישית (הן לפוגע והן לנפגעים) וברמה הקהילתית? גורמים מכשילים בטיפול, עקרונות אוניברסליים לפעולה נכונה, תוך דגש על קשר עם רשויות הרווחה ורשויות החוק. תפקידי הצוות. אחריות על מניעה. דוגמאות "מן השטח". תוכנית המפגשים הבאים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
     במסגרת זו לומדים את עקרונות הפעולה של הצוות: דיוק באיסוף המידע וקבלתו, הבחנה בין עובדות מוכחות, מידע מסופק ברמות שונות של ודאות, ספקולציות, חשדות וחששות; הבנת אופי המקרה וההגדרה החוקית, הטיפולית והערכית שלו; מיפוי מעגלי פגיעה וגורמים משפיעים; הכרת היבטים חוקיים ומשפטיים; מבט על קשת רחבה של מטרות ודרכי פעולה; חובת הדיווח ותפקידי הרשויות השונות; האחריות לפעול בקור רוח, מהשכל ולא "מהבטן" והדרכים להגיע לכך; עקרונות לקבלת החלטות במצבים מורכבים; חובת ההיוועצות באנשי מקצוע רלוונטים תוך עדיפות למחלקת הרווחה; סודיות, ועוד. 

לאחר המפגש

לאחר המפגש יש צורך לתת זמן לכל אחד מן המשתתפים לעכל את הדברים ששמע ולהחליט אם הוא מוכן להיות חבר בצוות. יש להביא בחשבון שתהליך זה יכול לקחת מספר שבועות.

ג. בניית נהלי עבודה מותאמים

לאחר שחברי הצוות מביעים את הסכמתם לפעול כצוות מוגנות, מתקיים מפגש נוסף עם המנחה, בו הוא מציג מודל של עבודה, ופותח דיון על ההתאמות הנדרשות לקהילה זו.
     בין השאר: המנדט של הצוות ומגבלותיו. הצגת מקרה. עיבוד רגשי. מיפוי מעגלי פגיעה. הגדרה ותיעדוף של מטרות. שאלות הכרחיות. התייעצות מקצועית עם מחלקת הרווחה וגורמים מקצועיים נוספים. ראיית מרחב של דרכי פעולה. סודיות. נאמנות. דרכי קבלת החלטות. תיעוד. עדכון הדדי. דוברות כלפי חוץ. תרשימי זרימה אפשריים. ממשקים עם גורמים אחרים בקהילה ובסביבה. הכנת מסמך נהלי עבודה ספציפיים לצוות זה.

ד. בניית תוכנית מניעה קהילתית

למפגש זה, הפורום הנדרש הוא לאו דווקא צוות המוגנות המקורי בשלמותו. אפשר שישתתפו בו חלק מחברי הצוות ואתם נציגים של ועדת חינוך וועדת נוער, רכז/ת נוער וכדו'. מספר המשתתפים היעיל הוא 4-5 חברים, אבל אפשר גם קצת יותר. מטרת הפגישה היא בניית תוכנית מוגנות קהילתית תוך קביעת אחראים ולו"ז לביצוע.
     בין השאר: מטרות תוכנית המוגנות. קווים מנחים לפעילות. מסרים מרכזיים. כללי מניעה. התאמה לתרבות, לשפה ולערכים של הקהילה. עיסוק במיניות הבריאה ובמיניות הפוגענית כשני מרכיבים הנמצאים על אותו רצף. מסרים מרכזיים להורים. מסרים מרכזיים לילדים. איגום משאבים. מאגר מרצים/מנחים. ניסוח מכתב לחברי הקהילה.

ה. תרגיל מסכם

זהו המפגש האחרון של המלווה עם הצוות. מטרתו – לתרגל ולהפנים את כל מה שנלמד במפגשים הקודמים ולתת לצוות את תחושת הביטחון שהוא יודע מה לעשות. [במקביל, תוכנית המניעה הקהילתית כבר קורמת עור וגידים].
     בתוכנית: סיכום מהיר של נהלי העבודה וסדר הפעולות – הצגת נתונים, עיבוד רגשי, סידור המידע, מיפוי מעגלי פגיעה, בחירת מטרות, התייעצות מקצועית, בחירת דרכי פעולה. חלוקת משימות.
     לאחר מכן, סימולציה מתגלגלת במספר שלבים [חלק מזה – התייעצות טלפונית עם עו"ס ממחלקת הרווחה עפ"י תיאום מראש]. משוב לאחר כל שלב. דיון סוגר. משוב הדדי על כלל התהליך.
     אנו ממליצים לצוות להתכנס מספר שבועות לאחר מכן, ולערוך לעצמו סימולציה נוספת בלי מעורבות פעילה של המלווה.
 
* * *
 
על אף הקושי המובנה הקיים בעיסוק בנושא, קהילות שעברו את התהליך מדווחות על המשך בניין של קהילה מלוכדת יותר, שתחושת המוגנות בה אמיתית יותר ומבוססת על אכפתיות אמיתית, עיניים פקוחות ואזניים קשובות.
 
 
 
 
 

 

ברמת המועצה

בשנה האחרונה פיתחה 'מהו"ת ישראל' מודל של עבודה מול מועצה איזורית, שיושם בהצלחה במועצת נחל שורק, בהובלתה של מנהלת מחלקת הרווחה האיזורית, הגב' יסכה אברג'ל.
 
המודל הזה מתייחד בדברים הבאים:
א.  הכשרה בו זמנית של צוותים ממספר גדול של יישובים, בשאיפה להקיף את כל היישובים והקהילות במרחב המועצה. חלק גדול מן התהליך מתבצע במסגרת של כנסים איזוריים, וחלקו במפגשים מצומצמים, לקהילה אחת או מספר קטן של קהילות בכל פעם.
ב. ההכשרה כוללת את צוות מחלקת הרווחה, באופן המקנה לעובדים הסוציאליים את הכלים להשלים בעצמם את תהליך ההכשרה ולהיות מסוגלים ללוות ולהדריך בעצמם את הקהילות במצבים שונים, תוך הזדקקות מינימלית לעזרה מבחוץ.
 
התהליך המועצתי מתקיים במספר שלבים:
א.  מפגש היכרות עם צוות מחלקת הרווחה (שעתיים, בערך).
ב.  העו"סים עוברים ביישובים ומסייעים להם לבחור את המועמדים לצוותי המוגנות הקהילתיים.
ב.  יום עיון איזורי לכל המועמדים, בו הם לומדים על פגיעה מינית בהיבטים הפרטניים והקהילתיים, ועל תפקידו של צוות המוגנות הקהילתי. (4-5 שעות).
ג.   מפגשים מצומצמים ביישובים, עם הצוותים הקהילתיים, לבניית נהלי עבודה – רצוי לכל יישוב בנפרד (2.5 שעות).
ד.  מפגשים מצומצמים למספר יישובים ביחד, לתרגיל מסכם (2 שעות). [לפעמים יש אפשרות לעשות את שני השלבים במפגש אחד ארוך. זה מתאים לצוותים מגובשים שיש בתוכם רמה גבוהה של שיתוף פעולה].
ה.  יום עיון איזורי בנושאי הסברה ומניעה [4-5 שעות].
 
במסגרת זו, מומלץ להקים גם צוות מוגנות מועצתי, המורכב מבעלי תפקידים מרכזיים במועצה. משברים שהצוות המועצתי עשוי לטפל בהם יכולים להיות מכמה סוגים:
א.  אירוע חמור/מורכב באחת הקהילות, כאשר המערכת הקהילתית מתקשה להתמודד אתו לבדה או זקוקה להדרכה ועצה.
ב.  אירוע בו מעורבים תושבים מכמה יישובים.
ג.   אירוע המתרחש במרחב של המועצה עצמה או באחד המוסדות הקשורים אליה.
 
מוזמנים לעיין בקישוריות הבאות מאתר 'כיפה':
http://m.kipa.co.il/community/show/11114313
http://www.kipa.co.il/family/175/66313.html
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חיפוש

קטגוריות מאמרים

פוסטים אחרונים