כיצד ננהל את המתח בין חרות לשייכות בפסח – עו"ס חדוה אריאל

כיצד ננהל את המתח
בין חרות לשייכות בפסח?
חדוה אריאל עו"ס מנחת הורים, משיבה בלב אבות
באיזה חג מרגישים המתבגרים חוויית חרות חזקה יותר?

נראה שאין חג בו חוויית החרות של המתבגר חזקה יותר מחג הפורים עד כדי "שיכרון החירות". בפורים מרגישים בני הנוער שמותר להפר את הכללים הנהוגים בכל השנה. בפורים המסגרות החברתיות מתפרקות ואינן מצליחות לשמור על כללי המסגרת כבכל השנה. בכל מסגרות החינוך ידוע שקשה מאוד לשמור על מסגרת לימודים רגילה בחודש אדר ומאפשרים לתלמידים לנהל את הפעילות בחודש זה. רב/רבנית פורים מחליפים את המנהלים, יום התלמיד ורעיונות נוספים. גם ההורים מתקשים יותר לשמור על מסגרת ברורה לילדיהם בפורים. אפילו המשטרה הרימה ידיים בהקשר לנפצים של הילדים. אז מה יותר חווית חירות מזה עבור המתבגרים???
ומה עם פסח?
האם מורגשת בו יותר חירות או להיפך, עודף מחויבות?
נראה שבחוויה של המתבגר, אין חג יותר משעבד ומחייב מחג הפסח. החל מהניקיונות וכלה בליל הסדר המשפחתי המחייב ישיבה ממושכת עם המשפחה בקריאת ההגדה. חג הפסח ידוע כחג הכי משפחתי בישראל. הרבה בדיחות וסאטירות נכתבו בשנים האחרונות על הקושי בדור שלנו לשבת כולם ביחד בליל הסדר. המחויבות המשפחתית מאתגרת במיוחד את המתבגרים.
בדור שלנו (בחברה המערבית) אידיאל החירות האישית (זכויות הפרט) הוא ערך עליון ולעיתים גובר על ערך השייכות למשפחה ולאומה, בשונה מערך החירות היהודי שמדגיש בפסח דווקא את הממד הקולקטיבי – חירות לאומית הנחגגת בחוג המשפחה.
אז איך נאפשר למתבגרים חווית חירות יחד עם שייכות למשפחה ולעם?
ברוב המשפחות משקיעים הרבה מחשבה על מצוות "והגדת לבנך" לילדים הקטנים. הצגות, חידונים, אגוזים, מתנות והמחשות. גם למבוגרים יש מקום מכובד בדרשות ולמדנות בהגדה ובאחריות לספר את יציאת מצרים לילדים הקטנים. ומה באשר לבני הנוער? מה מקומם בסדר המשפחתי?
כדאי לקיים דיאלוג מראש עם בני הנוער כיצד יבואו לידי ביטוי ייחודי ומותאם להם בליל הסדר ומהו תפקידם המיוחד בסיפור יציאת מצרים לילדים הקטנים. נקשיב לרצונם וניתן להם להשפיע על עיצוב האירוע. כשתינתן להם האפשרות לבחור את הדרך בה הם יבואו לידי ביטוי הם ירגישו יותר שייכות וגם יותר חירות.
רעיון לפעילות מותאמת לבני נוער בליל הסדר:
דיון על דילמות של יהודים במצרים שיש להן השלכות אקטואליות לימינו.
אפשר להציג את העמדות השונות בדיון במשחק תפקידים בין משתתפי הסדר.
דוגמאות לשאלות שהטרידו את היהודים במצרים:
האם להחביא מצרי בבית כדי שלא יפגע ממכת בכורות?
האם להתחתן כשיש גזרה להמית התינוקות?
האם מותר לבת להוכיח את אביה על התנהגותו בשעת צרה (סיפור מרים ועמרם)?
האם לקחת סיכון, להאמין למשה ולצאת ממצרים אל הלא נודע?
דילמה של שוטר יהודי – עד כמה ללחוץ על אחיו לעבודה הקשה? (דילמה של היודנרט בשואה)
ומה באשר לניקיון?
כידוע, בני הנוער בחופשה כדי שיוכלו להשקיע בהכנות לחג; אולם את רוב זמנם הם בוחרים לבלות עם חברים בשלל פעילויות – חלקן ערכיות כמו התנדבות או לימוד חלקם בילוי והנאה (גם זה חשוב) או במקרה פחות טוב מכלים את זמנם במסכים. אז מה עושים? נשלול מהם את חוויית החירות שלהם?
איך ניגשים לסוגיה טעונה זו?
נתחיל בנו ההורים – איזה מודל אנו מציגים להם? האם אנו מרגישים חירות בניקיון לפסח או שעבוד, חובה ולחץ? האם אנו מסוגלים לעשות לעצמנו סדרי עדיפויות, ולאחר התמקדות בביעור החמץ הממשי, לבחור האם וכמה לעסוק בהסרת האבק? האם אנחנו מקבלים את עצמנו עם המגבלות שלנו ומוותרים על הצטיינות?
במידה ואנו קשובים לרצון הפנימי שלנו ובוחרים במה להשקיע, נוכל לקיים דיון דומה עם בני הנוער, על הרצון שלהם.
כמובן, נדרוש מהם לסייע בביעור החמץ מן הבית, אולם מעבר לזה נשאל אותם מה חשוב להם בניקיון הבית? מה סדר העדיפות שלהם? במה הם רוצים להתמקד? באיזה חלק הם אוהבים לתרום למאמץ המשפחתי? נוכל לעשות אתם סיעור מוחות איך לייעל את העבודה ואיך להפוך אותה למהנה יותר. ניתן להם יכולת השפעה אמתית על ניהול והתנהלות המשפחה עם אתגר ההכנות לפסח. כמובן כדאי ורצוי להציע להם ליזום ולארגן בילוי והנאה משפחתית כחלק מההכנות לפסח ולצ'פר אותם על השקעתם.
חג חירות כשר ושמח!
חדוה אריאל
מנחת הורים משיבה בלב אבות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חיפוש

קטגוריות מאמרים

פוסטים אחרונים