מ'אני לי' עד 'מי לי' – לקראת פגישות היכרות לחתונה

מ"אני לי" ועד "מי לי?"

(לקראת פגישות היכרות לחתונה)

 

 

היי, שלום, מה נשמע?

ברוך ה', השתחררתי מהצבא, עובד קצת, ומתחיל לחשוב הלאה…

נו, מה הלאה?

קודם כול, אני חוזר לישיבה לחצי שנה, להתחזק קצת.

ומה הלאה?

אחרי החגים אני מתחיל ללמוד באוניברסיטה.

מה אתה הולך ללמוד?

האמת היא שעדיין אני לא יודע.

ומה הלאה?

מה השאלה?

נו, מתי אתה מתחיל להיפגש? האמת היא שמזמן חשבתי על מישהי בשבילך. בחורה מיוחדת במינה, בול בשבילך, משהו שלא מוצאים כל יום.

מה אתה אומר? כדאי כבר להתחיל?! לפני הישיבה?! לפני הלימודים?!

לא הבנתי את השאלה.

תשמע, אני לא סתם הולך לישיבה בשביל להתחזק. אמנם למדתי שנה וחצי במכינה לפני הצבא, אבל עכשיו הגיע הזמן לברר מחדש מה באמת אני רוצה מעצמי.

זה מתחבר אצלי גם לזה שאתה לא סגור על המקצוע שאתה רוצה ללמוד.

נכון…

תשמע. אמנם חז"ל לא התכוונו בדיוק לזה, אבל נשמע שזה מה שהם כתבו בפרקי אבות.

למה אתה מתכוון?

תראה, כבר בתורה כתוב "לא טוב היות האדם לבדו". בלשון המשנה אפשר לומר על ה'לבדיות' הזאת: "וכשאני לעצמי – מה אני?".

מה הקשר למה שדיברנו קודם?

זה קשור מאוד. כי לפני נאמר "אם אין 'אני' לי, מי לי?". קודם צריך שיהיה לך 'אני' מגובש – אדם שיודע מה הוא רוצה מעצמו, שיש לו זהות דתית, זהות מקצועית. ורק אז הוא יכול לבחור עם מי להקים משפחה.

אני מבין שזה גם קשור למה שנאמר בתורה קודם לכן: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו". קודם צריך לבסס את האישיות העצמאית, ורק אחר כך להתקשר עם נפש נוספת.

אני מסכים. כדי להקים משפחה, אכן צריך זהות מגובשת, צריך עצמאות, צריך נפרדות מן ההורים.

ומה עוד צריך?

עוד שני דברים חשובים מאוד: יכולת לקחת אחריות על החיים שלך מצד אחד, ויכולת לפתח קשר עמוק עם נפש אחרת מצד שני.

אתה מתחיל להפחיד אותי. צריך בשביל זה כמה שנים…

מה פתאום? אחרי כל מה שעברת בחיים – מכינה, צבא – לא חסר לך הרבה. רק להדק עוד כמה ברגים. לא נכון "למרוח את זה יותר מידי". קח כמה חודשים בישיבה, תתאפס על עצמך, תחליט בעצמך מה אתה הולך ללמוד, וקדימה…

השתגעת?! רק להתחיל ללמוד וכבר להתחתן?! תן קצת חופש…

תגיד לי, מה קרה לך? שכחת את החלק האחרון של המשנה?! על זה אמרו שם: "ואם לא עכשיו, אימתי?". הקמת משפחה היא דבר מספיק חשוב כדי לא לדחות אותו כשלא מוכרחים.

ואיך נסתדר, בלי שיש לי מקצוע, בלי דירה?

זה התפקיד שלך לתת את התשובות. גם אם אתה לא יודע בדיוק איך תסתדר, אני מאמין שיש לך את זה. ייתכן שזה מאתגר, ייתכן שיש לזה מחירים, אבל אתה כבר מסוגל לקחת על זה את האחריות. לא?!

אני צריך קצת לחשוב על זה…

בסדר. תשובה כזאת היא תשובה של בחור אחראי. הייתי מודאג הרבה יותר אילו היית אומר ש"אין בעיה". הפחד מן האחריות בעצמו מעיד כמאה עדים על כך שיש לך אחריות. לך עם זה…

או קיי.

נו, אז מה עם הזאת שחשבתי עליה בשבילך?

כבר אמרתי לך שנחכה חצי שנה עד שאני מתאפס על עצמי…

בסדר, אחכה לך עם ההצעה הזאת…

רק רגע… והיא גם תחכה?

ברור שלא.

זה לא חבל לי להסתכן לפספס כזאת הצעה טובה?

יכול להיות שחבל, אבל חבל עוד יותר להתחיל כאשר עדיין לא מוכנים לזה. תקווה שהיא לא תתחתן עד אז…

ואם זה מה שיקרה. יהיו לך עוד הצעות בשבילי?

אמנם אני לא כזה שדכן, אבל לא אלמן ישראל. יגיעו עוד הצעות.

תשמע, אני לא הולך להיות בחור ישיבה למשך כמה שנים, כזה שכל הסביבה רוקדת מסביבו עם הצעות. אני הולך לאוניברסיטה, שם זה לא כל כך זורם.

אני לא יודע מה זורם יותר או פחות. אני רק יכול לתת לך כל מיני כיוונים.

מה למשל? לבנות על זה שאני אכיר מישהי באחד הקורסים או במדשאות של הקמפוס?

גם זה יכול להיות. אבל אני לא נביא. אני לא מתעסק עם השאלה "מה יהיה?" אלא בשאלה "מה תוכל לעשות?".

ומה אפשר לעשות?

תראה, כבר חז"ל לימדו אותנו שצריך ומותר להשתמש בדרכים מאוד מגוונות כדי למצוא את בת הזוג, כל זמן שהן נשארות בתוך המסגרת של ההלכה.

למה אתה מתכוון?

אתה מכיר את המשנה על מה שעשו בט"ו באב וביום כיפור?

אתה מדבר על המחולות בכרמים? יש דבר כזה היום?!

אתה צודק שאין דבר כזה היום, אבל אני מתאר לעצמי שכבר אז זה לא היה ה'מיינסטרים'.

אז בשביל מה הריקודים האלה בכרמים?

אני לא בטוח שזה היה בדיוק מה שאתה מתאר לעצמך, ריקוד בלט או 'הורה'. אני מניח שזה לא היה יותר מסיבוב עדין במעגל. אבל לא זה מה שחשוב. מה שחשוב הוא שצריך לתת הזדמנות גם לאלה שצורת ההיכרות המקובלת לא מתאימה להם. חז"ל היו מוכנים לפתוח כמה "חלונות" בנורמות המקובלות כדי לאפשר עוד דרכי היכרות, ובלבד שתהיה אפשרות לכולם להקים בית בישראל.

אהם… מה שאני שומע ממך זה לא להיות מקובע ולא להיות מרובע. יש כל מיני דרכים, ולפעמים נכון ללכת אפילו בשולי הדרכים. העיקר להגיע למטרה.

נכון. כאשר יגיע הזמן שלך להתחיל, אל תחכה שאחרים יעשו את זה בשבילך. תהיה פתוח. תהיה יוזמתי. תהיה אפילו מקורי, ובעזרת ה' תצליח.

הבנתי. "אם אין 'אני' [מגובש] לי – מי [תהיה] לי? וכש'אני' לעצמי [לבדי], מה אני? ואם לא [להתחיל] עכשיו [כאני כבר מסוגל], אימתי?".

 

 

 

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חיפוש

קטגוריות מאמרים

פוסטים אחרונים