תהליך בחירת בן/בת זוג – מאת הרב שלמה פולמן

תהליך בחירת בן/בת זוג
מניסיוני בתחום של ליווי בחורים בשלבים השונים של תהליך בחירת בת זוג, עלו כמה תובנות יסודיות וחשובות, שיתכן יועילו לקוראי מאמר זה, ויהיה זה שכרי. (המאמר נכתב  בלשון זכר, אך הדברים נכונים כמובן גם בלשון נקבה.)
תהליך הבחירה של בן/בת זוג הוא המהלך החשוב ביותר במשך חייו של האדם.

  1. כיוון שזו ההחלטה בעלת השלכות לכל המשך חייו בע"ה.
  2. תהליך זה נוגע בכמה רבדים פנימיים של הבחור וזאת ללא קשר עדיין למיועדת,  ובהם: שאלות זהות, בגרות נפשית, אחריות, עולם נפשי ורגשי שעד היום לא היו בעוצמה ובהשלכות שכאלו.

בקרב היועצים הזוגיים ישנה טענה כי תהליך בחירה שלא עובר משברים, התלבטויות וקשיים עד להחלטה אינו תהליך בחירה בוגר ואמתי, אלא התאהבות בוסרית ולא בוגרת. אין במאמרי זה לצדד או להכחיש טענה זו, אך כן יש בו לתת מבט רחב על מגוון של קשיים פוטנציאליים הקיימים במהלך התהליך. כמו כן, אין במאמרי זה לתת פתרונות לקשיים שהוצגו, אלא למקד את נקודות הקושי על מנת שניתן יהיה לסייע לבחור ב לסייע בהתמודדות יעילה יותר עם האתגרים המונחים בהן. העלאת הדברים מהתת-מודע אל המודע תאפשר את היכולת והכוח לשנות- 'המודעות היא שולחן העבודה של השינוי'. אך יחד עם זאת חשוב להדגיש כי אין מאמר זה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי בפתרון הקשיים הרלוונטיים.
ניתן לחלק את הקשיים בקבלת החלטה להתחתן לשתי קטגוריות שונות:

  1. קשיים בעצם קבלת ההחלטה, עליהם יש לעיין במאמר נפרד.
  2. קשיים אישיים המשליכים על היכולת לקבל החלטה האם לצאת לפגישות, ומתי להכריע שזוהי בת הזוג המיועדת.

להלן נפרט מספר גורמים אפשריים לתחושת קושי:

  1. התפיסה של בחור מהי זוגיות מושפעת מכמה וכמה גורמים כגון תובנות חברתיות או תרבותיות אשר נמצאות בסביבת חייו, אך יש לומר כי יחסו לנושא הזוגיות יהיה מושפע בעיקר מהמכונה בעגה המקצועית "העברה בין דורית". פירושו של דבר שחווית חייו לאור מה שראה ושמע או אף הרגיש בבית בין הוריו הם הגורם הדומיננטי בתפיסתו מהי זוגיות. החל בשיח בין ההורים, ביטויי חיבה ואהבה, ובוודאי במקרה של אלימות מילולית או פיזית בין ההורים.

במקרי קיצון גירושין במשפחה משפיעים גם הם על תפישת הנישואין אצל הבן בהקשרים רחבים נוספים. נושא זה נדון במאמר נפרד "בנים להורים גרושים בתהליך בחירת בן זוג".
יש להעריך כי במקרים מסוימים יתכן כי מודל לא מוצלח זה יגרום לחששות בהחלטה של הבן האם ומתי לצאת לבניית זוגיות משלו, בעיקר לגבי ההחלטה בזוגיות ממוסדת לנישואין.

  1. אחד הדברים החשובים לבסיס אישיותי לקראת נישואין הוא מידת יכולתו של האדם לקבל אחריות. יש והבחור מרגיש כי אינו בטוח ביכולתו לקבל אחריות גדולה כל כך עבורו.

החשש מקבלת אחריות בנושא נישואין  ייתכן בכמה תחומים:

  1. אחריות כלכלית – בהחלטה על הקמת משפחה יש בהחלט משמעות כלכלית כמו: דיור, אחזקה שוטפת וכו'. בפרט בעידן המודרני ישנם צרכים כלכליים הנראים הכרחיים כתחבורה, תרבות ועוד. מה שבעבר היה נחשב כמותרות כיום יכול להיחשב כבסיסי לכל זוג צעיר.

נוסף על כך , גיל התחלת עבודה והכנסות עולה בתקופתנו בשל לימודי  מקצוע המתחילים בגיל מאוחר ונמשכים עד מעבר לגיל 27 בממוצע עם רכישת התואר האקדמי.

  1. אחריות חינוכית – הורית היא הטענה הנפוצה ביותר דווקא בהקשר של דחיית ילודה. יש הטוענים כי אינם מרגישים מוכנים לשאת באחריות כהורים על צאצאיהם – הן כאשר מדובר באחריות לטיפול בילדים, הן בהשלכות הפיננסיות הכרוכות בגידולם  והן באשר לחינוכם.

כחלק מתהליכים תרבותיים אלה יש צדק מסוים בטענה כי גיל ההתבגרות וממילא לקיחת האחריות עולה בהדרגה ("הארכת המורטוריום") וממילא ברור כי צעירים בגילאי 20-23 אינם רואים עצמם כמוכנים ללקיחת אחריות הורית על ילדיהם.

  1. אחריות זוגית – עם ערעור כולל של המחויבות לזוגיות ארוכת טווח ושחיקה גוברת במעמד הנישואין. ברור כי ישנה תופעה של רווקות מאוחרת מתוך אמירה כי אינו בטוח לגבי לקיחת אחריות זוגית ממוסדת  ומעדיף להישאר בתחום הידידות/חברות או אף במגורים משותפים עם בת זוג בדירת רווקים אך ללא המסגרת הממוסדת והמחייבת .
  2. החשש משינוי  – תהליך שינוי באישיות הוא תמיד תהליך הדורש עבודה פנימית , בין בשינוי טכני כהחלפת מקום מגורים או עבודה וכו', ובוודאי שינוי מעמד מרווק לנשוי, דבר הדורש כוחות נפש והתגברות על חשש מעצם השינוי והשלכותיו.

המעבר מהמוכר והידוע אל הלא נודע הוא ה"חשש משינוי". "את זה אני מכיר…" ככל שהבחור בגיל מבוגר יותר, כך הקושי לבצע שינוי גדול יותר, לאחר שנות התרגלות למוכר והידוע. יש והקושי לשינוי הוא אישיותי מנטלי.

  1. חשש אחר הוא לא מעצם השינוי כדלעיל  אלא חשש מה"לא נודע". תקיעות בשל אי ידיעה, מה יהיה? איך ילך? מה צופן העתיד בחובו? ה'מעבר להררי חושך'. האם אדע כיצד להתמודד? יתכן ואף הצורך בשליטה יגרום לחשש מהלא נודע . ידע נותן תחושת ביטחון ועצמה פנימית.

חשש זה ניתן לפוגג על ידי שיח פנימי ודמיון מודרך על מה באמת צופן העתיד באפשרויות השונות ומתן פתרונות אפשריים לכל סיטואציה העולה בדמיון.

  1. תהליך שימת הדגש על האינדיבידואל, שימת ה'אני' במרכז, מעלה את ערך החופש, הבחירה, החרות וכדומה.

החשש מכך שנישואין הם הגורם הפוגע בחופש האישי בשל לקיחה בחשבון של צרכי בן הזוג בכל החלטה ועשיה, אם בתאום מול בן הזוג או במחויבות משפחתית הם הגורם לחשש מ'איבוד החופש'.
הטענה ש'עכשיו אני רווק, יכול לעשות מה שאני רוצה מבלי להתחשב או לקבל רשות מבן הזוג', היא טענה נכונה מבחינה עובדתית, אכן יש מגבלה מסוימת של השינוי התודעתי מ'אני' ל'אנחנו', זהו יסוד מובנה בזוגיות ונישואין.
לכן, הכניסה למחויבות זוגית אכן יכולה ליצור את התחושה של איבוד חופש הבחירה מה לעשות, מתי, איך ועם מי.

  1. מעבר לאיבוד החרות כדלעיל, שהוא באופן מעשי איבוד טכני של עשיה והתנהלות, ישנו חשש אחר והוא איבוד ה'אני'. חשש משינוי בתחומי עניין וכשרונות עד כדי שינוי פנימי הנדרש מעצם הנישואין כגון שינוי מאדם זורם, צעיר ודינמי לאדם מקובע, מתוכנן וכבד.
  2. אחד הדברים הנצרכים לאדם כאדם הוא תחושת החשיבות 'אני שווה משהו', אני מחוזר, אני רצוי. זהו מן חופש וריגוש רווקי. המקבל הצעות וחיזורים מבני המין השני, דבר העושה לו טוב. להרגיש צעיר ובוחר, מחליף בת זוג ונהנה מהיכולת החופשית לצאת עם בת זוג ולהתאהב כל פעם מחדש בעצמות ריגוש שלא יהיו בקשר קבוע ורציני.
  3. מסגרת  חברתית או משפחתית היא חשובה ונצרכת לאדם הבוגר לא פחות ואף יותר מבהיותו נער או ילד. יש שהמחויבות לחברים יכולה לעקב פתיחות לקשר נישואין מחשש לאיבוד האלמנטים החבריים כתוצאה מהקשר הזוגי.

דוגמה לדבר יכולה להיות חברות מאוד קרובה עד כדי תלות כובלת של כל אחד מהצדדים, וכל יציאה של אחד מהם לזוגיות תחשב למעין בגידה בחברות של כל אחד מהם. יתכן ודירת רווקים עם חיי חברה קרובים ביניהם יהיו גם כן חבורה הכובלת את עצמה זה לזה, ויוצרת תלות כשכל מי שעוזב את הדירה לטובת נישואין יוצר מעין משבר לחבורה, ולהווי  שנוצר בה במהלך חברותם המשותפת.

  1. תהליך בחירת בן זוג נוגע בנקודות רגישות באישיות. עולם של רגשות ודמיון, ריגושים וחוויות. קשר בין המינים מכיל את כל אחד מהגורמים וכולם יחד. לכן ייתכן וקשר קודם יפריע לקשר חדש להתפתח כראוי, הן בשל ייסורי מצפון על הפרידה הקודמת, ואף תחושת חוסר ביטחון בקשר החדש בשל פרידה של הקודמת ורצון להמשך הקשר.

קשר קודם הגורם הפרעה ביצירת קשר חדש יכול להיות כאשר הקודמת עדין ברקע כידידה, והן כאשר רגשות מן הקשר הקודם נמצאים עדיין בתודעה של הבחור.
ברור כי לצורך קשר חדש יש לנקות כמה שניתן כל השלכה מעשית או מנטלית מהקשר הקודם, וזאת על מנת לאפשר ליצור קשר חדש ממקום נקי.

  1. כובד המשקל והאחריות לבחור נכון, החלטה כל-כך גורלית למהלך חייו של האדם, ההשלכות על איכות החיים של כל זוג לפי תהליך והחלטות הבחירה, יכול לגרום לשיתוק מחשבתי או רגשי לגבי התהליך או החלטה על נישואין. החשש לטעות בבחירת שגויה, תחושת הכישלון העתידי אם יתברר כי יתכן ויכולתי לבחור אחרת, יגרום לפסיביות או לדחיית תהליך הבחירה, או לקשיים בהחלטה האם להבשיל את הקשר לנישואין.

יש לבחון האם יש סיבה לחשש זה. האם מוצדק להכנס לעמדה פסיבית בקשר לתהליך רק בשל חשש דמיוני, או יתכן ויש חשש דומה בבחירות נוספות ולא רק בנושא זה. מהי מידת הביטחון העצמי במכלול החלטות, האם הדבר בא לידי ביטוי רק בהחלטות גורליות או גם בנושאים זוטרים הדורשים החלטה אישית.

  1. פתגם עממי אומר כי 'האויב הגדול ביותר של הטוב, הוא הטוב מאוד.' קושי בהחלטה האם להינשא עם בת הזוג יכול להיגרם ממחשבה שיש יותר טובה ממנה שאני מפסיד בהחלטה כרגע את הטוב יותר.

שתי אפשרויות לבחינת חשש זה מהיכן מקורו וממילא דרך ההתמודדות אתו.

  1. פרפקציוניזם – חיפוש המושלם היא תכונה חיובית בבסיסה, אך יש לבדוק מהם גבולות התבונה והיכן היא כבר הופכת לסיבת התקיעות.

האם ישנם מאפיינים של פרפקציוניזם גם בתחומים אחרים בחייו של הבחור? מהם הדברים האחרים שנפגעים מכך?

  1. עודף בחירה –  סיבה נוספת היא זמינות רבה של הצעות לדייטים, הן על ידי חברים ומשפחה, והן על ידי אתרי הכרויות שונים. אלו לאו דווקא הצעות קונקרטיות, אך ישנה תחושה של עודף הצעות. דבר זה מאפיין את תקופתנו כאשר זמינות המידע במדיה הוא שוטף ותדירי. (ניסוי שיווקי הוכיח כי עודף בחירה מקטין את המכירות.)
  2. 'להתאהב בהתאהבות'. אין ספק כי תקופת הדייטים מאופיינת ברגשות וריגושים חזקים מאוד של להיות מאוהב ונאהב. יש בתקופה זו מאפיינים של שיכרות כגון: חוסר ראיית המציאות נכוחה, ניתוק מן המציאות והשגרה.

מתוך התבוננות בחברים ומשפחה קרובה, רואים המיועדים כי בתוך תקופת 'ירח הדבש' מאז הנישואין, תקופה של 6-12 חדשים מן החתונה, נעלם הברק מן העיניים של הזוג ונכנסים לשגרה ומחויבויות ולעתים אף מריבות.
תוצאה תת מודעת לכך יכולה להיות דחיה של ההחלטה להינשא מתוך רצון פנימי להמשיך את תקופת ההתאהבות כמה שיותר.

  1. מפגש בין המינים מכיל בתוכו עולם שלם של רגשות פנימיים ועמוקים מאוד באישיות של כל אחד מהצדדים. יש ועצמה כזו של רגשות מציפה את האישיות עד כדי חוסר נוחות הגורמת לרתיעה מקשר או לרתיעה מהידוק הקשר לרמה יותר רגשית ומחייבת. ייתכן וקושי זה נובע מנורמות משפחתיות שלא נותנות מקום לעולם רגשי, או מקושי נפשי אולי אף מחוויה או טראומה מן העבר.

בטיפול מקצועי יהיה צורך לעשות 'פיזיותרפיה של הרגשות' ביכולת להתמודד ולבטא רגשות ללא חשש מערעור הנפש.

  1. חשיפה. בשונה מהסעיף הקודם, במקרה זה אנו מתמודדים בקושי דווקא מול דמות זרה לנו, ולא בעצם הקושי להתמודד מול עולם הרגשות של עצמי.

עולם הרגשות ותחושות בתהליך ההכרות הוא תהליך לא קל בשל הצורך להיחשף רגשית מול בן הזוג המיועד. יש ותחושה לא נעימה זו גורמת להתכנסות וסגירות במהלך תהליך הדייטים, דבר שיכול לגרום ממילא לסגירות גם אצל הצד השני.
לעתים פתיחות רגשית מקדמת באופן טבעי ובמהירות את החיבור בין בני הזוג, מה שעלול לקדם את הקשר ללא שליטה לבחירה השכלית, פער זה שבין השכל והרגש יכול להוות מעצור מהיחשפות רגשית.
דבר נוסף המיוחד בנדון דידן  הוא החשש כי מידע אישי רגיש עובר כעת לאיש זר. יתכן ומסיבות שונות יתפרק קשר זה ומידע רגיש יסתובב לו אצל אנשים שונים שכעת גם זרים.
כמובן שחשש רלוונטי נוסף הוא מחשיפה מינית, שהיא מובנת ומורכבת בתהליך רגיש ועדין זה. בפרט אם מדובר בבני זוג דתיים שכל הנושא המיני מקבל מעמד והתייחסות מיוחדת, ודורש רגישות עדינות וצניעות.
בכל אחד מסוגי החששות לחשיפה הנ"ל יש לבחון מהיכן נובע החשש וממילא כיצד ניתן להפיגו.  

  1. גורם נוסף שעשוי להקשות על קשר הוא 'משפחות המוצא'.

תופעה מוכרת מאוד שאני נפגש בה במהלך טיפולים זוגיים וקדם נישואין היא מידה רבה של נקודות השקה בין הקשר המיועד לבין משפחות המוצא של כל אחד מבני הזוג.
גורם זה מהווה אבן נגף משמעותית ביחס לתהליך הבחירה ויוצר מתח סביב הקשר כולו או כלפי בן הזוג, ובכך משפחות המוצא 'מצליחות' ליצור חיץ בין בני הזוג הן במכוון והן שלא במכוון.
ישנן מגוון סיטואציות תחת הכותרת 'השפעת משפחות מוצא'. כגון: קושי במהלך של 'עזב את אביו ואמו…' הן של הבחור והן של הוריו, בפרט בילד הראשון שמיועד לעזוב את הבית, או בבן יחיד.
גבולות פרוצים או סגורים בהתנהלות של אחת ממשפחות המוצא הבא בצורות שונות כגון מעורבות יתר בחיי הבחור ו/או בת זוגו המיועדת.
מנטליות שונה של משפחת בן הזוג יכולה לגרום ל'ספר תרגומים' שונה בין בני הזוג או הוריהם.
במהלך היכרותם יתכן ויחוש אחד מבני הזוג קושי ביחס למשפחת המוצא של השני דבר שעלול לפגום בקשר כולו.

  1. תגובות הסביבה. חברים או משפחה הם המעגלים הקרובים ביותר לאדם וממילא כל תגובה, אמירה או רק נתינת תחושה אף ללא מילים משפיעה באופן ישיר על המיועד לנישואין. מגוון תגובות יכולות להעיב על הקשר הזוגי ואף לפני שכלל התחיל ולהוות חסם רגשי חזק מאוד להתחיל בקשר או לממשו לנישואין.

תגובות כגון: אתה צעיר מידי/אין לך מקצוע/ יש לך אחות גדולה ממך/היא לא מתאימה לך וכו' הן מילים שיכולות להרוג קשר.
בטיפול נצטרך לבחון כיצד לנתק את ההשפעה מתגובות אלו על יכולתם לפתח קשר או בחיזוק בחוסן הפנימי וצדקת הדרך בבחירה או מתוך פרוק שכלי את תוכן הדברים והפרכתם.

  1. בפרט אצל גברים יש לתת משקל לחשש להציע נישואין או אף להתקדם בקשר כל עוד אינו בטוח כי חיזוריו ייענו בחיוב. החשש מפני דחיה 'אולי אני ארצה והיא לא' הוא חשש אמתי לפגיעה באגו, וערעור הביטחון העצמי בקשר עם בן המין השני בכלל.

בחור שנדחה כמה פעמים בהחלט יתכן ויאבד את בטחונו העצמי ביכולתן למצוא בת זוג בהמשך, ויחשוש להיכנס שוב לקשר רק בשל הסיכוי לדחיית חיזוריו שוב.
 
סיכום: במאמרי זה סקרתי מגוון רחב של חששות ומניעות בקשר בין בני זוג בעיקר בשלב של לפני יציאה לדייטים בכלל, והן תוך כדי הקשר לקראת הצעת נישואין. יש לבחון מתוך הסעיפים לעיל אחד מהם או כמה מהם יהיו רלוונטיים לבחור, ובאיזו מידה יש משקל לכל סעיף וסעיף.
יש צורך לפתוח נקודות אלו במהלך טיפול מקצועי אצל מטפל זוגי המתמחה בקשיים מסוג זה ובגיל זה על מנת לפרק בזהירות ובעדינות כל אחד מהגורמים המדוברים לעיל ולאפשר בכך את סלילת הדרך והסרת אבני הנגף מפני פיתוח קשר רומנטי יציב ובטוח.
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חיפוש

קטגוריות מאמרים

פוסטים אחרונים