במקרים רבים, מסתיימים מפגשים מבטיחים של רווקים בעקבות זיהוי –אמיתי או מדומה – של פערים: בדעות, בשאיפות וכדו'. אולם קשר אמיתי לא נבחן בהיעדר פערים אלא ביכולת לגשר עליהם. ובכלל, אנו לא אמורים לבדוק את המועמד/ת אלא את הקשר המתפתח בינינו. מה דעתכם על הרעיון?
הקדמה
א.ערכו של הביטחון
ב.חובת ההשתדלות
1. השתדלות ותיקון עולם
2. יוזמת האדם – חלק מן ההשגחה הא-להית
3. טובע הנאחז בקש
4. ההשתדלות הרוחנית והמוסרית
ג. חובת הזהירות
1. ביטחון וזהירות
2. השלכות הלכתיות
3. באנשי מעלה
ד. מבחן הביטחון
1. השלמת החסר
2. התוצאה – בידי שמים
3. הביטחון המזויף
ה. איסור הפחד
1. פחדו בציון חטאים
2. יראת העונש
3. נכונות לקבל את הרע
4. הפחד החיובי
5. חרדת הניתוק
6. בטוב העולם נידון
7. ביטחון ופטליזם
ו. ביטחון והשתדלות בהנהגת האומה
1. בסכנה לאומית
2. מורכבות ההנהגה הלאומית
3. ביטחון בה' במהלך הגאולה
ז. סיכום
1. האחדות הכוללת
2. הטוב הכללי והתעלות העולם
3. סגירת המעגל
בתחומי הייעוץ והתמיכה הנפשית למיניהם עוסקים מאות ואלפי יהודים שומרי מצוות, בארץ ובעולם. מידי פעם עולה השאלה אודות המאפיינים הייחודיים של מטפלים אלו – האם יש מאפיינים כאלה או אין, האם מאפיינים כאלה חייבים להיות אצלם או דווקא אסור שיהיו?
לציונות הדתית אין מספיק מקומות עבודה כדי להבטיח תעסוקה לכל בחורי הישיבות שעמלו שנים בתורה. הגיעה העת להפנות אותם אל עולם המעשה – אבל כבני תורה חדורי תודעת שליחות!
גיליון זה מבקש לפתוח את הדיון על היחס הראוי כלפי האקדמיה. בגיליון – היבטים שונים של הנושא. חלקם מדגיש את האתגר וקורא להיענות לו, וחלקם מדגיש את האיום ומצביע על גבולות ודרכי התמודדות. אנו רואים בגיליון זה צעד ראשון בדרך לפיתוחה של משנה ציונית-דתית סדורה ביחס לכך, כשם שהתפתחה משנה כזאת ביחס לצבא ולהתיישבות. בכך אולי תימצא הדרך להפוך את ה'אקדמיה' כמוסד שמקורו ביוון העתיקה, לבחינת 'אקדם י-ה'.
בהיותי ילד בן עשר וחצי, נרשמתי לקורס בן שבוע וחצי באוניברסיטת באר שבע, שיועד ל'נוער שוחר מדע'. בזמן ההרשמה שאלנו על האפשרויות השונות, וההמלצה שקיבלנו היתה: קורס בגיאומורפולוגיה. לשאלתנו, הסבירה המזכירה שהקורס עוסק בידיעת הארץ, טיולים וכדו'. כמובן, נרשמתי.
ביום השלישי לקורס, התחיל המרצה לעסוק בגיאולוגיה, וכמובן, התחיל לדבר על כך ששכבות כאלה ואחרות נוצרו לפני כמה מיליוני שנים. כילד השומע דבר כזה לראשונה בחייו, לא ידעתי איך להתייחס לדברים. הצבעתי, ושאלתי: הרי העולם נברא לפני 5732 שנה (היה זה בשנת תשל"ב)! להפתעתי, הגיב המרצה לשאלתי בבוז גלוי, לקול צחוקם של הילדים האחרים, שכמובן, רק עוד אחד מהם חבש כיפה לראשו…
סיפרתי על כך להוריי, שטרחו לשבת אתי ולתת לי את התשובות לשאלות אלו; תשובות שקשה היה להן להתקבל על דעתו של ילד שרק זה עתה סיים את כתה ה'.
לא קלה דרכנו (על מפת דרכים ומכת דרכים)
ויסעו ויחנו –על פי ה'
אויבי ישראל ואויבי ה'
בלכתך בסיבוכי הדרך
"ויהי העם כמתאוננים"
דמוקרטיה במדבר
"ותדבר מרים ואהרן במשה"
המוציא במספר צבאם
זכות הבחירה
מפת דרכים
סביב למשכן יחנו
להפטרה: "לא תקראי לי עוד בעלי"
במקרים רבים, מסתיימים מפגשים מבטיחים של רווקים בעקבות זיהוי –אמיתי או מדומה – של פערים: בדעות, בשאיפות וכדו'. אולם קשר אמיתי לא נבחן בהיעדר פערים אלא ביכולת לגשר עליהם. ובכלל, אנו לא אמורים לבדוק את המועמד/ת אלא את הקשר המתפתח בינינו. מה דעתכם על הרעיון?
הקדמה
א.ערכו של הביטחון
ב.חובת ההשתדלות
1. השתדלות ותיקון עולם
2. יוזמת האדם – חלק מן ההשגחה הא-להית
3. טובע הנאחז בקש
4. ההשתדלות הרוחנית והמוסרית
ג. חובת הזהירות
1. ביטחון וזהירות
2. השלכות הלכתיות
3. באנשי מעלה
ד. מבחן הביטחון
1. השלמת החסר
2. התוצאה – בידי שמים
3. הביטחון המזויף
ה. איסור הפחד
1. פחדו בציון חטאים
2. יראת העונש
3. נכונות לקבל את הרע
4. הפחד החיובי
5. חרדת הניתוק
6. בטוב העולם נידון
7. ביטחון ופטליזם
ו. ביטחון והשתדלות בהנהגת האומה
1. בסכנה לאומית
2. מורכבות ההנהגה הלאומית
3. ביטחון בה' במהלך הגאולה
ז. סיכום
1. האחדות הכוללת
2. הטוב הכללי והתעלות העולם
3. סגירת המעגל
בתחומי הייעוץ והתמיכה הנפשית למיניהם עוסקים מאות ואלפי יהודים שומרי מצוות, בארץ ובעולם. מידי פעם עולה השאלה אודות המאפיינים הייחודיים של מטפלים אלו – האם יש מאפיינים כאלה או אין, האם מאפיינים כאלה חייבים להיות אצלם או דווקא אסור שיהיו?
לציונות הדתית אין מספיק מקומות עבודה כדי להבטיח תעסוקה לכל בחורי הישיבות שעמלו שנים בתורה. הגיעה העת להפנות אותם אל עולם המעשה – אבל כבני תורה חדורי תודעת שליחות!
גיליון זה מבקש לפתוח את הדיון על היחס הראוי כלפי האקדמיה. בגיליון – היבטים שונים של הנושא. חלקם מדגיש את האתגר וקורא להיענות לו, וחלקם מדגיש את האיום ומצביע על גבולות ודרכי התמודדות. אנו רואים בגיליון זה צעד ראשון בדרך לפיתוחה של משנה ציונית-דתית סדורה ביחס לכך, כשם שהתפתחה משנה כזאת ביחס לצבא ולהתיישבות. בכך אולי תימצא הדרך להפוך את ה'אקדמיה' כמוסד שמקורו ביוון העתיקה, לבחינת 'אקדם י-ה'.
בהיותי ילד בן עשר וחצי, נרשמתי לקורס בן שבוע וחצי באוניברסיטת באר שבע, שיועד ל'נוער שוחר מדע'. בזמן ההרשמה שאלנו על האפשרויות השונות, וההמלצה שקיבלנו היתה: קורס בגיאומורפולוגיה. לשאלתנו, הסבירה המזכירה שהקורס עוסק בידיעת הארץ, טיולים וכדו'. כמובן, נרשמתי.
ביום השלישי לקורס, התחיל המרצה לעסוק בגיאולוגיה, וכמובן, התחיל לדבר על כך ששכבות כאלה ואחרות נוצרו לפני כמה מיליוני שנים. כילד השומע דבר כזה לראשונה בחייו, לא ידעתי איך להתייחס לדברים. הצבעתי, ושאלתי: הרי העולם נברא לפני 5732 שנה (היה זה בשנת תשל"ב)! להפתעתי, הגיב המרצה לשאלתי בבוז גלוי, לקול צחוקם של הילדים האחרים, שכמובן, רק עוד אחד מהם חבש כיפה לראשו…
סיפרתי על כך להוריי, שטרחו לשבת אתי ולתת לי את התשובות לשאלות אלו; תשובות שקשה היה להן להתקבל על דעתו של ילד שרק זה עתה סיים את כתה ה'.
לא קלה דרכנו (על מפת דרכים ומכת דרכים)
ויסעו ויחנו –על פי ה'
אויבי ישראל ואויבי ה'
בלכתך בסיבוכי הדרך
"ויהי העם כמתאוננים"
דמוקרטיה במדבר
"ותדבר מרים ואהרן במשה"
המוציא במספר צבאם
זכות הבחירה
מפת דרכים
סביב למשכן יחנו
להפטרה: "לא תקראי לי עוד בעלי"
עזרי מעם ה’ | ייעוץ והדרכה | הרב עזריאל אריאל | חדווה אריאל – אתר הבית
מאמרים אחרונים
תפריט האתר
צור קשר
