לפרשת חיי שרה

בשדה המכפלה

"ויקם… מעל פני מתו"

על ניחוש, על היגיון ועל אמונה

אוהל שרה ואוהל רבקה

 

קרא עוד »

לפרשת וירא

פרשת הראייה

על דת ומוסר

על חסדי אבות

"גדולה הכנסת אורחים…"

עין טובה בסדום

מעשה סדום ומעשה הגבעה

על גירוש ישמעאל – בין אברהם לשרה

גירוש ישמעאל – נחישות או רגישות?

על אובדן מפעל החיים

אהבה ויראה בירושלים

 

קרא עוד »

אל עבר האקדמיה

*    המאמר נכתב בחול המועד סוכות תשנ"ז; מספר חודשים לאחר בחירתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה. פורסם ב"נקודה" (גליון 200, כסלו תשנ"ז).

 

לא קשה להבחין בסימני האכזבה הפוקדים את ציבור המתיישבים. הציפיות הגבוהות שנתלו בנצחון הימין בבחירות, אינן מתממשות. בוודאי יש לכך סיבות פוליטיות רבות, שאינן מעניינו של מאמר זה. כאן ברצוני לעמוד על רובד עמוק יותר, שהוא בין הגורמים העיקריים לכך שהשינוי המיוחל לא בא.

הפיתרון: בתי מדרש לסטודנטים!

קרא עוד »

באי כוחו של הצדק – על אתיקה מקצועית בעריכת דין

כחלק מעבודתו בייצוג משפטי בהליך של משפט 'אזרחי', עורך דין נדרש להיות "שכיר חרב" של לקוחו. לעתים מדובר בסכסוך כלכלי ששאלות של צדק אינן ברורות או אולי אף אינן רלבנטיות בו, ולפעמים יש לעורך הדין עמדה משלו בשאלה מי צודק ובמה. מטרתו של עורך הדין, ועל כך משלמים לו, היא לא לעשות צדק, אלא לנצח בתיק. לשם כך הוא נדרש לעתים ל"אלימות משפטית", כלומר, שימוש בכלים שונים שהמשפט מעניק לו על מנת להכאיב ליריב ולהתיש אותו, או להשתמש בתחבולות משפטיות שונות, שעיקרן פרוצדורליות ואינן נוגעות במישרין לשאלה המרכזית. ההכרעה, בסופו של דבר, איננה בהכרח החלטה שיפוטית שפירושה "הוצאת צדק" אלא גם "הרמת ידיים" של היריב.
     לאור זה עולה השאלה: כיצד אמור עורך דין לנהוג במצבים מעין אלו על פי התורה?

קרא עוד »

עבודה זרה, עבודה זולה: על מיקור חוץ וסולידריות יהודית

ערכים במבחן

תורה ואתיקה יהודית לנוכח המציאות החברתית-כלכלית

 
כלכלת הכפר הגלובלי מעודדת הוצאת חלקים מהפעילות העסקית של תאגידים אל ארצות בהם כח האדם זול יותר, לעתים קרובות תוך פגיעה בפרנסתם של עובדים רבים בני עמנו וארצנו. מי מחויב להסתכל בעיניהם – ומי לדאוג לרווחיות החברה?
מה יש להלכה היהודית לומר על דילמה זו?

קרא עוד »

הוצאת ילדים מחזקת הוריהם

אחת הדילמות הכבדות שאתן מתמודדות רשויות הרווחה במדינת ישראל היא הטיפול בילדים בסיכון. הסיכון יכול להיות לחייהם של הילדים, לבריאותם הגופנית או לבריאותם הנפשית. גורמי הסיכון יכולים להיות הזנחה חריפה או פגיעה של ההורים עצמם בילדיהם – רצח, אלימות קשה או פגיעה מינית וכדו'.
     בידי הרשויות מגוון רחב של דרכי התערבות. מה אומרת על כך ההלכה היהודית? האם יש בכך משום "וגונב איש ומכרו" – שזהו איסור חמור ביותר, או להיפך, משום "לא תעמוד על דם רעך" – שזו מצווה גדולה ביותר? איך מאזנים בין שני קטבים כה קיצוניים?

קרא עוד »

מה כבר בקשתם? – איך משיגים שיתוף פעולה בין הורים לילדים

"כי אני אמרתי!" – האם זה עובד? המדיח מלא כלים, גם הכיור, אתם מבקשים מהילד שלכם,
"פנה את הכלים מהמדיח בבקשה" אבל "לא בא לו" אין לו חשק ו"אין לו כוח" הוא מקטר
"אבל למה"? או "למה אני"? "למה עכשיו"?  אוי! כמה זה מעצבן, סוחט אנרגיות ומתיש.
לשאלה "למה?" אתם מגיבים בפשטות או בטון עצבני: "כי אני אמרתי לך"
אבל אתם נוכחים ש"זה לא עובד" המשימה לא בוצעה ומדד המתח והתסכול עולה אז מה עושים?

קרא עוד »

כללי צניעות במקומות העבודה – מאת: הרב דוב ברקוביץ, הרב עזריאל אריאל, עו"ס חדווה אריאל

דף עמדה זה נוצר בתהליך ממומשך, שראשיתו בבית המדרש 'בעולם המעשה' – שיועד לאנשי מעשה המבקשים לכוון את עבודתם המקצועית לאורה של תורה. השאלה הועלתה על ידי הלומדים בבית המדרש, ושם נלמדו הסוגיות העיקריות.

השאלות הופנו אל קבוצה גדולה ומגוונת של רבנים מכל חלקי הציונות הדתית, וטיוטה ראשונית של נייר העמדה נבנתה לאור מה שעלה מן הדיון הנוקב שהתפתח בין הרבנים. בכתיבת הנספח המקצועי נעזרתי רבות באשתי, העוסקת שנים רבות בעבודה סוציאלית. הצגת הגרסה הראשונה עוררה דיון נוסף, עמוק לא פחות מן הראשון. בסופו של דבר לקח על עצמו הרב דוב ברקוביץ לנסח את דף העמדה מחדש. גרסה זו, עם חילוקי הדעות שנותרו ביני לבינו, נמסרה לידי אמו"ר, הרב יעקב אריאל, שעבר על הדברים שוב ושוב תוך הכרעה במחלוקות שנותרו והוספת תיקונים משלו. התוצר הסופי מובא כאן לפניכם.
                                                                                                                                                            עזריאל אריאל

קרא עוד »

ליקויי קשב והשפעתם על יחסים בינאישיים במסגרת קבוצת אקדמאים (הדסה-אופטימל) – מאת: ד"ר יצחק מנדלסון

 

במסמך זה נעסוק בהשפעות ליקוי הקשב של מבוגרים על יחסים בינאישיים. נתאר את מקורות השפעות הליקוי על הקומוניקציה הבינאישית והצורה שבעל הליקוי נתפש בעיקר במה שנוגע לאמינותו ולאופן השתתפותו בקשרים קרובים. נתעכב על ההשפעות הרגשיות, ביציבות בערך ובדימוי העצמי של הלקוי המשפיעות על היחסים, ולבסוף נפרט מספר מחשבות על השפעת הליקוי ביחסים בין הורים לילדים.

ירושלים, מרץ 2007

קרא עוד »

הפרעת לקות למידה לא-מילולית (NLD) – קווים מנחים לטיפול בקשיים בתפיסה חברתית ובתקשורת בין-אישית – מאת: ד"ר דבורה שני

לקות למידה מתקשרת לרוב עם קשיים שפתיים שונים הקשורים בקריאה וכתיבה, אולם ישנו סוג נוסף של לקות למידה הראוי למלוא תשומת-הלב, לקות למידה לא-מילולית (NLD)לקות זו מוכרת פחות בשל השכיחות הנמוכה יחסית באוכלוסיה ובשל מיעוט במחקרים בתחום. במאמר זה יוגדרו האפיונים הייחודיים של NLD בדגש על הקשיים בתפיסה החברתית ובתקשורת הבין-אישית. הבנת הגורמים לקשיים אלו הובילה לפיתוח מתווה טיפולי המסייע בשיפור קריאת המפה החברתית, יצירת קשרים חברתיים ותפקוד יעיל ומספק בקהילה. השיטה מודגמת באמצעות תיאור מקרה אמיתי ותהליך ההתערבות בנער בעל סינדרוםNLD   שהיה בטיפול מגיל 17 עד 18, התגייס לצה"ל והצליח  להשתלב חברתית באופן תקין.

מאת: ד"ר דבורה שני
פסיכולוגית חברתית-תעסוקתית מומחית ומדריכה
המרכז ללקויי למידה מתבגרים ומבוגרים   www.drdebby.co.il

קרא עוד »

חיפוש

קטגוריות מאמרים

פוסטים אחרונים

לפרשת חיי שרה

בשדה המכפלה

"ויקם… מעל פני מתו"

על ניחוש, על היגיון ועל אמונה

אוהל שרה ואוהל רבקה

 

קרא עוד >>

לפרשת וירא

פרשת הראייה

על דת ומוסר

על חסדי אבות

"גדולה הכנסת אורחים…"

עין טובה בסדום

מעשה סדום ומעשה הגבעה

על גירוש ישמעאל – בין אברהם לשרה

גירוש ישמעאל – נחישות או רגישות?

על אובדן מפעל החיים

אהבה ויראה בירושלים

 

קרא עוד >>

אל עבר האקדמיה

*    המאמר נכתב בחול המועד סוכות תשנ"ז; מספר חודשים לאחר בחירתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה. פורסם ב"נקודה" (גליון 200, כסלו תשנ"ז).

 

לא קשה להבחין בסימני האכזבה הפוקדים את ציבור המתיישבים. הציפיות הגבוהות שנתלו בנצחון הימין בבחירות, אינן מתממשות. בוודאי יש לכך סיבות פוליטיות רבות, שאינן מעניינו של מאמר זה. כאן ברצוני לעמוד על רובד עמוק יותר, שהוא בין הגורמים העיקריים לכך שהשינוי המיוחל לא בא.

הפיתרון: בתי מדרש לסטודנטים!

קרא עוד >>

באי כוחו של הצדק – על אתיקה מקצועית בעריכת דין

כחלק מעבודתו בייצוג משפטי בהליך של משפט 'אזרחי', עורך דין נדרש להיות "שכיר חרב" של לקוחו. לעתים מדובר בסכסוך כלכלי ששאלות של צדק אינן ברורות או אולי אף אינן רלבנטיות בו, ולפעמים יש לעורך הדין עמדה משלו בשאלה מי צודק ובמה. מטרתו של עורך הדין, ועל כך משלמים לו, היא לא לעשות צדק, אלא לנצח בתיק. לשם כך הוא נדרש לעתים ל"אלימות משפטית", כלומר, שימוש בכלים שונים שהמשפט מעניק לו על מנת להכאיב ליריב ולהתיש אותו, או להשתמש בתחבולות משפטיות שונות, שעיקרן פרוצדורליות ואינן נוגעות במישרין לשאלה המרכזית. ההכרעה, בסופו של דבר, איננה בהכרח החלטה שיפוטית שפירושה "הוצאת צדק" אלא גם "הרמת ידיים" של היריב.
     לאור זה עולה השאלה: כיצד אמור עורך דין לנהוג במצבים מעין אלו על פי התורה?

קרא עוד >>

עבודה זרה, עבודה זולה: על מיקור חוץ וסולידריות יהודית

ערכים במבחן

תורה ואתיקה יהודית לנוכח המציאות החברתית-כלכלית

 
כלכלת הכפר הגלובלי מעודדת הוצאת חלקים מהפעילות העסקית של תאגידים אל ארצות בהם כח האדם זול יותר, לעתים קרובות תוך פגיעה בפרנסתם של עובדים רבים בני עמנו וארצנו. מי מחויב להסתכל בעיניהם – ומי לדאוג לרווחיות החברה?
מה יש להלכה היהודית לומר על דילמה זו?

קרא עוד >>

הוצאת ילדים מחזקת הוריהם

אחת הדילמות הכבדות שאתן מתמודדות רשויות הרווחה במדינת ישראל היא הטיפול בילדים בסיכון. הסיכון יכול להיות לחייהם של הילדים, לבריאותם הגופנית או לבריאותם הנפשית. גורמי הסיכון יכולים להיות הזנחה חריפה או פגיעה של ההורים עצמם בילדיהם – רצח, אלימות קשה או פגיעה מינית וכדו'.
     בידי הרשויות מגוון רחב של דרכי התערבות. מה אומרת על כך ההלכה היהודית? האם יש בכך משום "וגונב איש ומכרו" – שזהו איסור חמור ביותר, או להיפך, משום "לא תעמוד על דם רעך" – שזו מצווה גדולה ביותר? איך מאזנים בין שני קטבים כה קיצוניים?

קרא עוד >>

מה כבר בקשתם? – איך משיגים שיתוף פעולה בין הורים לילדים

"כי אני אמרתי!" – האם זה עובד? המדיח מלא כלים, גם הכיור, אתם מבקשים מהילד שלכם,
"פנה את הכלים מהמדיח בבקשה" אבל "לא בא לו" אין לו חשק ו"אין לו כוח" הוא מקטר
"אבל למה"? או "למה אני"? "למה עכשיו"?  אוי! כמה זה מעצבן, סוחט אנרגיות ומתיש.
לשאלה "למה?" אתם מגיבים בפשטות או בטון עצבני: "כי אני אמרתי לך"
אבל אתם נוכחים ש"זה לא עובד" המשימה לא בוצעה ומדד המתח והתסכול עולה אז מה עושים?

קרא עוד >>

כללי צניעות במקומות העבודה – מאת: הרב דוב ברקוביץ, הרב עזריאל אריאל, עו"ס חדווה אריאל

דף עמדה זה נוצר בתהליך ממומשך, שראשיתו בבית המדרש 'בעולם המעשה' – שיועד לאנשי מעשה המבקשים לכוון את עבודתם המקצועית לאורה של תורה. השאלה הועלתה על ידי הלומדים בבית המדרש, ושם נלמדו הסוגיות העיקריות.

השאלות הופנו אל קבוצה גדולה ומגוונת של רבנים מכל חלקי הציונות הדתית, וטיוטה ראשונית של נייר העמדה נבנתה לאור מה שעלה מן הדיון הנוקב שהתפתח בין הרבנים. בכתיבת הנספח המקצועי נעזרתי רבות באשתי, העוסקת שנים רבות בעבודה סוציאלית. הצגת הגרסה הראשונה עוררה דיון נוסף, עמוק לא פחות מן הראשון. בסופו של דבר לקח על עצמו הרב דוב ברקוביץ לנסח את דף העמדה מחדש. גרסה זו, עם חילוקי הדעות שנותרו ביני לבינו, נמסרה לידי אמו"ר, הרב יעקב אריאל, שעבר על הדברים שוב ושוב תוך הכרעה במחלוקות שנותרו והוספת תיקונים משלו. התוצר הסופי מובא כאן לפניכם.
                                                                                                                                                            עזריאל אריאל

קרא עוד >>

ליקויי קשב והשפעתם על יחסים בינאישיים במסגרת קבוצת אקדמאים (הדסה-אופטימל) – מאת: ד"ר יצחק מנדלסון

 

במסמך זה נעסוק בהשפעות ליקוי הקשב של מבוגרים על יחסים בינאישיים. נתאר את מקורות השפעות הליקוי על הקומוניקציה הבינאישית והצורה שבעל הליקוי נתפש בעיקר במה שנוגע לאמינותו ולאופן השתתפותו בקשרים קרובים. נתעכב על ההשפעות הרגשיות, ביציבות בערך ובדימוי העצמי של הלקוי המשפיעות על היחסים, ולבסוף נפרט מספר מחשבות על השפעת הליקוי ביחסים בין הורים לילדים.

ירושלים, מרץ 2007

קרא עוד >>

הפרעת לקות למידה לא-מילולית (NLD) – קווים מנחים לטיפול בקשיים בתפיסה חברתית ובתקשורת בין-אישית – מאת: ד"ר דבורה שני

לקות למידה מתקשרת לרוב עם קשיים שפתיים שונים הקשורים בקריאה וכתיבה, אולם ישנו סוג נוסף של לקות למידה הראוי למלוא תשומת-הלב, לקות למידה לא-מילולית (NLD)לקות זו מוכרת פחות בשל השכיחות הנמוכה יחסית באוכלוסיה ובשל מיעוט במחקרים בתחום. במאמר זה יוגדרו האפיונים הייחודיים של NLD בדגש על הקשיים בתפיסה החברתית ובתקשורת הבין-אישית. הבנת הגורמים לקשיים אלו הובילה לפיתוח מתווה טיפולי המסייע בשיפור קריאת המפה החברתית, יצירת קשרים חברתיים ותפקוד יעיל ומספק בקהילה. השיטה מודגמת באמצעות תיאור מקרה אמיתי ותהליך ההתערבות בנער בעל סינדרוםNLD   שהיה בטיפול מגיל 17 עד 18, התגייס לצה"ל והצליח  להשתלב חברתית באופן תקין.

מאת: ד"ר דבורה שני
פסיכולוגית חברתית-תעסוקתית מומחית ומדריכה
המרכז ללקויי למידה מתבגרים ומבוגרים   www.drdebby.co.il

קרא עוד >>