לפרשת מטות

הנדר והבמה

ואם בית אישה נדרה

"גיור" הכלים

לפני ה'

ולמה תניאון את לב בני ישראל?

קרא עוד »

להפוך איום לאתגר

אנו רואים מול עינינו 'מכונת תעמולה' ממומנת ומשומנת הפועלת כנגד ערכי המשפחה המקובלים. תוהים אנו כיצד להתייחס אליהם. האם להגיב אם לאו? ואם כן, באיזה סגנון לבחור?
אחת השאלות היסודיות ממנה נגזרת הגישה ל"מלחמה על ערכי המשפחה" היא אם לראות את תהליכי פירוק המשפחה כ"אופנה חולפת" או כסכנה ממשית
לצערי, התשובה השנייה היא הנכונה
תהליכי פירוק המשפחה אינם תופעה קצרת טווח ואינם אופנה חולפת. שורשיהם נעוצים בהגות הליברלית של המאה ה-17 למניינם

קרא עוד »

מבט תורני על מאבק הנכים – מאמר מורחב

זה זמן רב מתנהל מאבק על ידי ארגוני הנכים לשם שיפור במצבם הכלכלי. הדרישה המרכזית שלהם היא העלאה משמעותית של קצבת הנכות הבסיסית, העומדת כיום על כ-2300 ₪ בלבד, ולהעמיד אותה על סכום השווה לשכר המינימום במשק, העומד על למעלה מ-5,000 ₪ בחודש. המאבק שלהם מונח על סדר היום הציבורי כבר מספר חודשים, ודעות שונות נשמעות בו מימין ומשמאל. במסגרת זו נשרטט את העקרונות התורניים לדיון בנושא, ואף נציע כמה מסקנות מעשיות, בתוך הכרה בכך שהן חלקיות.

     במסגרת זו לא נוכל לתת תשובות מפורטות, מפני שהן תלויות בנתונים רבים שאינם מצויים בידינו, אבל בכל זאת נציג כאן עקרונות מנחים לקביעת מדיניות ראויה. חשוב לציין שעקרונות אלו מובילים לכיוונים מנוגדים, ועל קובעי המדיניות למצוא את שביל הזהב שיאזן ביניהם.

     גרסה מקוצרת של מאמר זה פורסמה ב'אמונת עתיך', בשנת תשע"ח, וכאן הוא מובא בגרסתו המורחבת.

קרא עוד »

כיצד ננהל את המתח בין חרות לשייכות בפסח – עו"ס חדוה אריאל

נראה שבחוויה של המתבגר, אין חג יותר משעבד ומחייב מחג הפסח. החל מהניקיונות וכלה בליל הסדר המשפחתי המחייב ישיבה ממושכת עם המשפחה בקריאת ההגדה. חג הפסח ידוע כחג הכי משפחתי בישראל. הרבה בדיחות וסאטירות נכתבו בשנים האחרונות על הקושי בדור שלנו לשבת כולם ביחד בליל הסדר. המחויבות המשפחתית מאתגרת במיוחד את המתבגרים.

קרא עוד »

היחס למאבק הנכים – בין זכות לבין אחווה

מזה חודשים מתנהל מאבק על ידי ארגוני הנכים לשם שיפור במצבם הכלכלי. הדרישה המרכזית שלהם היא העלאה משמעותית של קצבת הנכות הבסיסית, העומדת כיום על כ-2300 ₪ בלבד. המאבק שלהם מונח על סדר היום הציבורי כבר מספר חודשים, ודעות שונות נשמעות בו מימין ומשמאל. בתוך כל זה נאלם קולה של תורת ישראל, כשם שהוא לא נשמע בסוגיות חברתיות רבות. אילמות זו נובעת מכך שעדיין לא נוצרה משנה חברתית סדורה על פי התורה – כזו שלא תעסוק רק בחזון לימות המשיח, אלא גם ביישום המעשי של העקרונות התורניים כאן ועכשיו. לשם כך הוקם לפני שנה וחצי מרכז 'אחוה' – למדיניות חברה ומשפחה על פי התורה [בתוך ארגון 'חותם']: לנסח משנה חברתית יהודית סדורה, וליצור שפה ומערכת מושגים עדכנית המבוססת על תורת ישראל.

     במסגרת זו נשרטט את העקרונות התורניים לדיון בנושא, ואף נציע כמה מסקנות מעשיות, בתוך הכרה בכך שהן חלקיות.

    המאמר פורסם ב'עולם קטן', בתחילת שנת תשע"ח.

קרא עוד »

דם בנים על קברי אבות

*     תשרי תשס"א.

 

חללים נפלו בקבר יוסף, למין אירועי המנהרה ועד מאורעות ימינו אלה. פצועים רבים נפלו על משמרתם. חללים נפלו על התעקשותנו לאחוז במערת המכפלה ובעיר האבות. מאליה עולה השאלה: האם זה היה מוצדק? האם אכן קברי האבות יקרים יותר מאשר דמם של בנים צעירים שנקטפו באבם?

     לא בשאלות הפוליטיות והבטחוניות נעסוק כאן, למרות כל חשיבותן. שאלה עקרונית לפנינו. מהו סולם הערכים הנכון? חיי אדם או גל אבנים עתיק? האם נכון לומר כי כל סלע שנביא ישב בצלו ראוי כי נהפוך אותו למזבח, אשר עליו יעלו קורבנות אדם?

קרא עוד »

בקרב על המשפחה

תחושה המלווה רבים היא שרעיון המשפחה נמצא תחת מתקפה. הדבר לא נובע מגחמה של כמה עיתונאים ופרסומאים, ואף לא ממזימות סתר של גורמים הממומנים בידי מדינות זרות. יש לו שורשים תרבותיים עמוקים, אותם עלינו להכיר.

קרא עוד »

פנים רבות לנו החופש לחפש תחפושת ולהסתתר ומאחורי מסכה – עו"ס חדוה אריאל

מי אוהב להתחפש? למה ילדים מתחפשים?
כשהייתי ילדה ועד היום אינני אוהבת להתחפש וגם חלק מילדי כך. כאימא שאלתי את עצמי איך זה קרה?  האם זה קורה רק לי? כל הילדים נראים מרוצים בתחפושתם או שחלקם מסתירים את האמת מאחורי המסכה… במה אני שונה? איך עלי להבין את התופעה ולהתייחס אליה?
האם ואיך תחפושת משפיעה על ילדים?

קרא עוד »

צדקה ממלכתית – במשנתו של אמו"ר הרב יעקב אריאל

בדורות האחרונים ניטשת מחלוקת חריפה בין שתי תפיסות בחברה ובכלכלה. האחת – מדגישה את אחריותה של המדינה למצוקות הכלכליות של אזרחיה והשנייה את אחריותו של כל אדם לגורלו. תורת ישראל לא יכולה להסכים לתפיסת עולם המפקירה את האחריות החברתית, לא רק בעם ישראל, המצווה במצוות רבות של גמילות חסדים ומתנות עניים, אלא אף באומות העולם. ולא נחתם גזר דינן של סדום ובנותיה אלא על כך שיצרו חברה בה האחריות החברתית נשללה בה מכול וכול.

האחריות החברתית לא מוטלת רק על שכמו של הפרט כי אם גם על הציבור. וכך כותב הרמב"ם בהל' מתנות עניים (פ"ט ה"א):

כל עיר שיש בה ישראל חייבין להעמיד מהם גבאי צדקה…

ומסכם (ה"ג):

מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה…

במהלך כל הדורות התקיימו דברי הרמב"ם בקהילות ישראל בכל הגלויות. ולאחר שזכינו לאתחלתא דגאולה ולקום מדינת ישראל התעוררה השאלה העקרונית: על מי מוטלת מכאן ואילך אותה אחריות חברתית בלתי מעורערת? האם היא נותרת כפי שהיתה, על כתפי הפרט והקהילה, או שמא, מכאן ואילך היא מונחת על כתפיה של המדינה?

     עמדתו של אמו"ר, במאמרים, בשיעורים ובהתבטאויות בכלי התקשורת היא חד-משמעית: אחריות זו מוטלת במידה רבה על כתפיה של המדינה. במאמרנו זה נבקש להעמיק בשאלה זו ולעמוד על מקורותיה.
     המאמר פורסםלראשונה ב'אמונת עתיך' וכאן הוא מופיע עם תוספת משמעותית.

קרא עוד »

"וחֵי אחיך עמך" – מדיניות חברתית כביטוי לעקרון האחווה

שאלת המשטר החברתי-כלכלי הרצוי על פי התורה מלווה את העולם היהודי מאז ימי המהפכה התעשייתית, וביתר שאת – מאז הופעת הציונות, כאשר נדרש היה לדון על דמותה של המדינה היהודית העתידה לקום. הוויכוח בשאלת עמדתה של היהדות ביחס לשאלה זו פושט צורה ולובש צורה, מובאות בו ראיות לצד זה וראיות לצד שכנגד, ללא הכרעה ברורה.

     מה שמגביר את הקושי לגבש משנה תורנית סדורה ביחס לשאלות החברה והכלכלה הוא הפער העצום שבין אורח החיים של אבותינו – הן כעם עצמאי בארצו בימי הבית הראשון והשני והן כקהילות מפוזרות בגלות, לבין אותה ישות חדשה שאנו חיים בתוכה, הנקראת: מדינה מודרנית.

     כדי לזהות את התפיסה החברתית-כלכלית של התורה, לא מספיק ללמוד את הלכות צדקה, אלא נדרש להעמיק עד היסודות הפילוסופיים העמוקים ביותר של השקפת היהדות, להשוות בינן לבין היסודות הפילוסופיים של התפיסות המודרניות, וברמה היישומית – לצקת את הרעיונות הללו לכלים העומדים לרשותה של המדינה המודרנית. כל זמן שהדבר לא נעשה, נמצא את עצמנו שוב ושוב בפני הביקורת: מדוע נפקד מקומה של הציונות הדתית בשאלות החברתיות העומדות על הפרק?

קרא עוד »

חיפוש

קטגוריות מאמרים

פוסטים אחרונים

לפרשת מטות

הנדר והבמה

ואם בית אישה נדרה

"גיור" הכלים

לפני ה'

ולמה תניאון את לב בני ישראל?

קרא עוד >>

להפוך איום לאתגר

אנו רואים מול עינינו 'מכונת תעמולה' ממומנת ומשומנת הפועלת כנגד ערכי המשפחה המקובלים. תוהים אנו כיצד להתייחס אליהם. האם להגיב אם לאו? ואם כן, באיזה סגנון לבחור?
אחת השאלות היסודיות ממנה נגזרת הגישה ל"מלחמה על ערכי המשפחה" היא אם לראות את תהליכי פירוק המשפחה כ"אופנה חולפת" או כסכנה ממשית
לצערי, התשובה השנייה היא הנכונה
תהליכי פירוק המשפחה אינם תופעה קצרת טווח ואינם אופנה חולפת. שורשיהם נעוצים בהגות הליברלית של המאה ה-17 למניינם

קרא עוד >>

מבט תורני על מאבק הנכים – מאמר מורחב

זה זמן רב מתנהל מאבק על ידי ארגוני הנכים לשם שיפור במצבם הכלכלי. הדרישה המרכזית שלהם היא העלאה משמעותית של קצבת הנכות הבסיסית, העומדת כיום על כ-2300 ₪ בלבד, ולהעמיד אותה על סכום השווה לשכר המינימום במשק, העומד על למעלה מ-5,000 ₪ בחודש. המאבק שלהם מונח על סדר היום הציבורי כבר מספר חודשים, ודעות שונות נשמעות בו מימין ומשמאל. במסגרת זו נשרטט את העקרונות התורניים לדיון בנושא, ואף נציע כמה מסקנות מעשיות, בתוך הכרה בכך שהן חלקיות.

     במסגרת זו לא נוכל לתת תשובות מפורטות, מפני שהן תלויות בנתונים רבים שאינם מצויים בידינו, אבל בכל זאת נציג כאן עקרונות מנחים לקביעת מדיניות ראויה. חשוב לציין שעקרונות אלו מובילים לכיוונים מנוגדים, ועל קובעי המדיניות למצוא את שביל הזהב שיאזן ביניהם.

     גרסה מקוצרת של מאמר זה פורסמה ב'אמונת עתיך', בשנת תשע"ח, וכאן הוא מובא בגרסתו המורחבת.

קרא עוד >>

כיצד ננהל את המתח בין חרות לשייכות בפסח – עו"ס חדוה אריאל

נראה שבחוויה של המתבגר, אין חג יותר משעבד ומחייב מחג הפסח. החל מהניקיונות וכלה בליל הסדר המשפחתי המחייב ישיבה ממושכת עם המשפחה בקריאת ההגדה. חג הפסח ידוע כחג הכי משפחתי בישראל. הרבה בדיחות וסאטירות נכתבו בשנים האחרונות על הקושי בדור שלנו לשבת כולם ביחד בליל הסדר. המחויבות המשפחתית מאתגרת במיוחד את המתבגרים.

קרא עוד >>

היחס למאבק הנכים – בין זכות לבין אחווה

מזה חודשים מתנהל מאבק על ידי ארגוני הנכים לשם שיפור במצבם הכלכלי. הדרישה המרכזית שלהם היא העלאה משמעותית של קצבת הנכות הבסיסית, העומדת כיום על כ-2300 ₪ בלבד. המאבק שלהם מונח על סדר היום הציבורי כבר מספר חודשים, ודעות שונות נשמעות בו מימין ומשמאל. בתוך כל זה נאלם קולה של תורת ישראל, כשם שהוא לא נשמע בסוגיות חברתיות רבות. אילמות זו נובעת מכך שעדיין לא נוצרה משנה חברתית סדורה על פי התורה – כזו שלא תעסוק רק בחזון לימות המשיח, אלא גם ביישום המעשי של העקרונות התורניים כאן ועכשיו. לשם כך הוקם לפני שנה וחצי מרכז 'אחוה' – למדיניות חברה ומשפחה על פי התורה [בתוך ארגון 'חותם']: לנסח משנה חברתית יהודית סדורה, וליצור שפה ומערכת מושגים עדכנית המבוססת על תורת ישראל.

     במסגרת זו נשרטט את העקרונות התורניים לדיון בנושא, ואף נציע כמה מסקנות מעשיות, בתוך הכרה בכך שהן חלקיות.

    המאמר פורסם ב'עולם קטן', בתחילת שנת תשע"ח.

קרא עוד >>

דם בנים על קברי אבות

*     תשרי תשס"א.

 

חללים נפלו בקבר יוסף, למין אירועי המנהרה ועד מאורעות ימינו אלה. פצועים רבים נפלו על משמרתם. חללים נפלו על התעקשותנו לאחוז במערת המכפלה ובעיר האבות. מאליה עולה השאלה: האם זה היה מוצדק? האם אכן קברי האבות יקרים יותר מאשר דמם של בנים צעירים שנקטפו באבם?

     לא בשאלות הפוליטיות והבטחוניות נעסוק כאן, למרות כל חשיבותן. שאלה עקרונית לפנינו. מהו סולם הערכים הנכון? חיי אדם או גל אבנים עתיק? האם נכון לומר כי כל סלע שנביא ישב בצלו ראוי כי נהפוך אותו למזבח, אשר עליו יעלו קורבנות אדם?

קרא עוד >>

בקרב על המשפחה

תחושה המלווה רבים היא שרעיון המשפחה נמצא תחת מתקפה. הדבר לא נובע מגחמה של כמה עיתונאים ופרסומאים, ואף לא ממזימות סתר של גורמים הממומנים בידי מדינות זרות. יש לו שורשים תרבותיים עמוקים, אותם עלינו להכיר.

קרא עוד >>

פנים רבות לנו החופש לחפש תחפושת ולהסתתר ומאחורי מסכה – עו"ס חדוה אריאל

מי אוהב להתחפש? למה ילדים מתחפשים?
כשהייתי ילדה ועד היום אינני אוהבת להתחפש וגם חלק מילדי כך. כאימא שאלתי את עצמי איך זה קרה?  האם זה קורה רק לי? כל הילדים נראים מרוצים בתחפושתם או שחלקם מסתירים את האמת מאחורי המסכה… במה אני שונה? איך עלי להבין את התופעה ולהתייחס אליה?
האם ואיך תחפושת משפיעה על ילדים?

קרא עוד >>

צדקה ממלכתית – במשנתו של אמו"ר הרב יעקב אריאל

בדורות האחרונים ניטשת מחלוקת חריפה בין שתי תפיסות בחברה ובכלכלה. האחת – מדגישה את אחריותה של המדינה למצוקות הכלכליות של אזרחיה והשנייה את אחריותו של כל אדם לגורלו. תורת ישראל לא יכולה להסכים לתפיסת עולם המפקירה את האחריות החברתית, לא רק בעם ישראל, המצווה במצוות רבות של גמילות חסדים ומתנות עניים, אלא אף באומות העולם. ולא נחתם גזר דינן של סדום ובנותיה אלא על כך שיצרו חברה בה האחריות החברתית נשללה בה מכול וכול.

האחריות החברתית לא מוטלת רק על שכמו של הפרט כי אם גם על הציבור. וכך כותב הרמב"ם בהל' מתנות עניים (פ"ט ה"א):

כל עיר שיש בה ישראל חייבין להעמיד מהם גבאי צדקה…

ומסכם (ה"ג):

מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה…

במהלך כל הדורות התקיימו דברי הרמב"ם בקהילות ישראל בכל הגלויות. ולאחר שזכינו לאתחלתא דגאולה ולקום מדינת ישראל התעוררה השאלה העקרונית: על מי מוטלת מכאן ואילך אותה אחריות חברתית בלתי מעורערת? האם היא נותרת כפי שהיתה, על כתפי הפרט והקהילה, או שמא, מכאן ואילך היא מונחת על כתפיה של המדינה?

     עמדתו של אמו"ר, במאמרים, בשיעורים ובהתבטאויות בכלי התקשורת היא חד-משמעית: אחריות זו מוטלת במידה רבה על כתפיה של המדינה. במאמרנו זה נבקש להעמיק בשאלה זו ולעמוד על מקורותיה.
     המאמר פורסםלראשונה ב'אמונת עתיך' וכאן הוא מופיע עם תוספת משמעותית.

קרא עוד >>

"וחֵי אחיך עמך" – מדיניות חברתית כביטוי לעקרון האחווה

שאלת המשטר החברתי-כלכלי הרצוי על פי התורה מלווה את העולם היהודי מאז ימי המהפכה התעשייתית, וביתר שאת – מאז הופעת הציונות, כאשר נדרש היה לדון על דמותה של המדינה היהודית העתידה לקום. הוויכוח בשאלת עמדתה של היהדות ביחס לשאלה זו פושט צורה ולובש צורה, מובאות בו ראיות לצד זה וראיות לצד שכנגד, ללא הכרעה ברורה.

     מה שמגביר את הקושי לגבש משנה תורנית סדורה ביחס לשאלות החברה והכלכלה הוא הפער העצום שבין אורח החיים של אבותינו – הן כעם עצמאי בארצו בימי הבית הראשון והשני והן כקהילות מפוזרות בגלות, לבין אותה ישות חדשה שאנו חיים בתוכה, הנקראת: מדינה מודרנית.

     כדי לזהות את התפיסה החברתית-כלכלית של התורה, לא מספיק ללמוד את הלכות צדקה, אלא נדרש להעמיק עד היסודות הפילוסופיים העמוקים ביותר של השקפת היהדות, להשוות בינן לבין היסודות הפילוסופיים של התפיסות המודרניות, וברמה היישומית – לצקת את הרעיונות הללו לכלים העומדים לרשותה של המדינה המודרנית. כל זמן שהדבר לא נעשה, נמצא את עצמנו שוב ושוב בפני הביקורת: מדוע נפקד מקומה של הציונות הדתית בשאלות החברתיות העומדות על הפרק?

קרא עוד >>