"וחֵי אחיך עמך" – מדיניות חברתית כביטוי לעקרון האחווה

שאלת המשטר החברתי-כלכלי הרצוי על פי התורה מלווה את העולם היהודי מאז ימי המהפכה התעשייתית, וביתר שאת – מאז הופעת הציונות, כאשר נדרש היה לדון על דמותה של המדינה היהודית העתידה לקום. הוויכוח בשאלת עמדתה של היהדות ביחס לשאלה זו פושט צורה ולובש צורה, מובאות בו ראיות לצד זה וראיות לצד שכנגד, ללא הכרעה ברורה.

     מה שמגביר את הקושי לגבש משנה תורנית סדורה ביחס לשאלות החברה והכלכלה הוא הפער העצום שבין אורח החיים של אבותינו – הן כעם עצמאי בארצו בימי הבית הראשון והשני והן כקהילות מפוזרות בגלות, לבין אותה ישות חדשה שאנו חיים בתוכה, הנקראת: מדינה מודרנית.

     כדי לזהות את התפיסה החברתית-כלכלית של התורה, לא מספיק ללמוד את הלכות צדקה, אלא נדרש להעמיק עד היסודות הפילוסופיים העמוקים ביותר של השקפת היהדות, להשוות בינן לבין היסודות הפילוסופיים של התפיסות המודרניות, וברמה היישומית – לצקת את הרעיונות הללו לכלים העומדים לרשותה של המדינה המודרנית. כל זמן שהדבר לא נעשה, נמצא את עצמנו שוב ושוב בפני הביקורת: מדוע נפקד מקומה של הציונות הדתית בשאלות החברתיות העומדות על הפרק?

קרא עוד »

לפרשת מסעי

אלה מסעי

הורשת הארץ

אפרים ומנשה

החנופה והארץ

לטוב בעיניהם תהיינה לנשים

נחלה ממטה למטה אחר

 

קרא עוד »

ל"ג בעומר

"עמדו ומילאו את ארץ ישראל תורה"

לאור מדורתו של ר' שמעון

"דָרָך [בר] כוכב[א] מיעקב"

קרא עוד »

לפרשת שמיני

"בקרובַי אֶקדש"

"ויידום אהרן"

"זאת החיה אשר תאכלו" ואדם?

המחזיר עטרה ליושנה

"אשרקה להם – ואקבצם"

"השרץ השורץ על הארץ"

 

קרא עוד »

לפרשת תזריע

"וביום השמיני יימול בשר עורלתו"

"נגע צרעת כי תהיה באדם"

בשורה טובה ל'א-דם' ול'בשר'

"כולו הפך לבן – טהור הוא"

קרא עוד »

חיפוש

קטגוריות מאמרים

פוסטים אחרונים

"וחֵי אחיך עמך" – מדיניות חברתית כביטוי לעקרון האחווה

שאלת המשטר החברתי-כלכלי הרצוי על פי התורה מלווה את העולם היהודי מאז ימי המהפכה התעשייתית, וביתר שאת – מאז הופעת הציונות, כאשר נדרש היה לדון על דמותה של המדינה היהודית העתידה לקום. הוויכוח בשאלת עמדתה של היהדות ביחס לשאלה זו פושט צורה ולובש צורה, מובאות בו ראיות לצד זה וראיות לצד שכנגד, ללא הכרעה ברורה.

     מה שמגביר את הקושי לגבש משנה תורנית סדורה ביחס לשאלות החברה והכלכלה הוא הפער העצום שבין אורח החיים של אבותינו – הן כעם עצמאי בארצו בימי הבית הראשון והשני והן כקהילות מפוזרות בגלות, לבין אותה ישות חדשה שאנו חיים בתוכה, הנקראת: מדינה מודרנית.

     כדי לזהות את התפיסה החברתית-כלכלית של התורה, לא מספיק ללמוד את הלכות צדקה, אלא נדרש להעמיק עד היסודות הפילוסופיים העמוקים ביותר של השקפת היהדות, להשוות בינן לבין היסודות הפילוסופיים של התפיסות המודרניות, וברמה היישומית – לצקת את הרעיונות הללו לכלים העומדים לרשותה של המדינה המודרנית. כל זמן שהדבר לא נעשה, נמצא את עצמנו שוב ושוב בפני הביקורת: מדוע נפקד מקומה של הציונות הדתית בשאלות החברתיות העומדות על הפרק?

קרא עוד >>

לפרשת מסעי

אלה מסעי

הורשת הארץ

אפרים ומנשה

החנופה והארץ

לטוב בעיניהם תהיינה לנשים

נחלה ממטה למטה אחר

 

קרא עוד >>

ל"ג בעומר

"עמדו ומילאו את ארץ ישראל תורה"

לאור מדורתו של ר' שמעון

"דָרָך [בר] כוכב[א] מיעקב"

קרא עוד >>

לפרשת שמיני

"בקרובַי אֶקדש"

"ויידום אהרן"

"זאת החיה אשר תאכלו" ואדם?

המחזיר עטרה ליושנה

"אשרקה להם – ואקבצם"

"השרץ השורץ על הארץ"

 

קרא עוד >>

לפרשת תזריע

"וביום השמיני יימול בשר עורלתו"

"נגע צרעת כי תהיה באדם"

בשורה טובה ל'א-דם' ול'בשר'

"כולו הפך לבן – טהור הוא"

קרא עוד >>