לפרשת וירא

פרשת הראייה

על דת ומוסר

על חסדי אבות

"גדולה הכנסת אורחים…"

עין טובה בסדום

מעשה סדום ומעשה הגבעה

על גירוש ישמעאל – בין אברהם לשרה

גירוש ישמעאל – נחישות או רגישות?

על אובדן מפעל החיים

אהבה ויראה בירושלים

 

קרא עוד »

לפרשת חיי שרה

בשדה המכפלה

"ויקם… מעל פני מתו"

על ניחוש, על היגיון ועל אמונה

אוהל שרה ואוהל רבקה

 

קרא עוד »

לפרשת תולדות

עתירת יצחק

"כי ציד בפיו"

חינוכו של עשו (בין אינטואיציה ל'משפטיזציה')

שני בנים במערכת המשפט

"שכון בארץ…"

בארות יצחק

בין יצחק לרבקה

"תתן אמת ליעקב"

על "חטאי" אבות

קרא עוד »

לפרשת ויצא

הגלות הראשונה

"עשר אעשרנו – לך!"

מוסר עבודה

בזכותה של רחל

"אדם שיש לו מקום"

רחל ולאה – רעיה ואם

"כך עונים את המעוקות?!"

"שוב אל ארץ אבותיך"

פיתרון מדיני

קרא עוד »

ילדים כשרים לפסח או קשורים להוריהם? – עו"ס חדווה אריאל

פורים ידוע כחג המעניק חוויה עוצמתית בלתי נשכחת לילדים כמאמר השיר: "חג פורים חג גדול לילדים". בפורים הילדים במרכז חוויות החג. נותנים לילדים לבחור למה הם יתחפשו? משקיעים מאמץ לחפש עבורם את התחפושת הנכספת וכמובן מצלמים אותם למזכרת עד סוף הדורות. שלא נדבר על הממתיקים שמרעיפים עליהם בשפע ביום אחד – כמות שמקבלים בשנה שלמה.
 כמו שנאמר "לכל שבת יש מוצאי שבת" מיד לאחר פורים נכנסים במרץ להכנות המייגעות לפסח.
איזו חוויה מוטבעת בזיכרון ילדינו מההכנות לפסח? מתח, עצבנות, עבודה קשה שלא נגמרת, הורים עייפים ומותשים? ימים ארוכים שמחכים מתי יחלפו כבר? או שמא ילדינו שמחים על ההזדמנות לשחק הרבה במים וחומרי ניקוי? נהנים מהאי סדר בבית ומכך שההורים עסוקים ואין להם זמן להשגיח עליהם?  אולי הם נהנים ממזג האוויר האביבי המזמין לצאת החוצה מהבית? מה ילדינו מרגישים בימים אלו?  

קרא עוד »

יהודה ושומרון הסיפור של כל יהודי? – מאת: חדווה אריאל

לפני מספר שנים למדתי באוניברסיטת בר אילן בקורס של ד"ר טלילה אלירם  בשם: "שירי ארץ ישראל – הז'אנר והתפתחותו". על אף שנרשמתי לקורס מאילוצי מערכת בלבד נהניתי מכל רגע ושמחתי על ההזדמנות שנפלה בחלקי. בקורס שרנו משירי ארץ ישראל הישנה והנשכחת. באמצעות השירים התחברנו לחוויות החלוצים בוני הארץ השוממה.  הקורס היה חוויה מרתקת ודרך השירים המרגשים למדנו רבות על ראשית דרכה של ההתיישבות הציונית, התבססותה, הרחבתה והתפתחותה.

קרא עוד »

ילדים ’על האש’ וההורים עוצמים עין – על מדורות ל"ג בעומר – מאת: חדווה אריאל

ילדים על האש והורים עוצמים עין

בל"ג בעומר חג הילדים עדיין

לעומת חג הפסח ל"ג בעומר הוא חג של הילדים. הם מנהלים אותו בעצמם גם ללא עזרת המבוגרים. כבר אחרי פורים – חודשיים לפני ל"ג בעומר-  נראים ילדים בכל הגילאים אוספים עצים ברחבי הישוב, אולי במקומות לא בטוחים ואף מסוכנים, חבורות או בודדים במשך שעות ארוכות ביום. ראשם ורובם בהכנות למדורה ה"גדולה" ויש בכך נושאים רבים לטיפול, תחרות על משאבים, שמירה מגניבות, תכנון הסעודה "על האש" ועוד… ומה עם ההורים? האם הם שותפים? האם הם יודעים היכן ילדיהם מסתובבים? האם הם יודעים על כל התלאות של ילדיהם סביב ההכנות למדורה? האם יש מקום גם למבוגרים בהפקת מדורת ל"ג בעומר?

קרא עוד »

לפרשת שמות

"ויך את המצרי"?!

"אכן נודע הדבר"

הסברה אמונית

"כבד פה וכבד לשון"

"שלח נא ביד תשלח"

"למה הרעות לעם הזה?"

קרא עוד »

לפרשת וארא

שתי הנהגות

הלשון החמישית

"ולא שמעו אל משה"

"ואני אקשה את לב פרעה"

הנחש והתנין

"שלח עמי – ויעבדוני!"

קל וחומר מצפרדעים…

"למען ספר שמי בכל הארץ"

קרא עוד »

חיפוש

קטגוריות מאמרים

פוסטים אחרונים

לפרשת וירא

פרשת הראייה

על דת ומוסר

על חסדי אבות

"גדולה הכנסת אורחים…"

עין טובה בסדום

מעשה סדום ומעשה הגבעה

על גירוש ישמעאל – בין אברהם לשרה

גירוש ישמעאל – נחישות או רגישות?

על אובדן מפעל החיים

אהבה ויראה בירושלים

 

קרא עוד >>

לפרשת חיי שרה

בשדה המכפלה

"ויקם… מעל פני מתו"

על ניחוש, על היגיון ועל אמונה

אוהל שרה ואוהל רבקה

 

קרא עוד >>

לפרשת תולדות

עתירת יצחק

"כי ציד בפיו"

חינוכו של עשו (בין אינטואיציה ל'משפטיזציה')

שני בנים במערכת המשפט

"שכון בארץ…"

בארות יצחק

בין יצחק לרבקה

"תתן אמת ליעקב"

על "חטאי" אבות

קרא עוד >>

לפרשת ויצא

הגלות הראשונה

"עשר אעשרנו – לך!"

מוסר עבודה

בזכותה של רחל

"אדם שיש לו מקום"

רחל ולאה – רעיה ואם

"כך עונים את המעוקות?!"

"שוב אל ארץ אבותיך"

פיתרון מדיני

קרא עוד >>

ילדים כשרים לפסח או קשורים להוריהם? – עו"ס חדווה אריאל

פורים ידוע כחג המעניק חוויה עוצמתית בלתי נשכחת לילדים כמאמר השיר: "חג פורים חג גדול לילדים". בפורים הילדים במרכז חוויות החג. נותנים לילדים לבחור למה הם יתחפשו? משקיעים מאמץ לחפש עבורם את התחפושת הנכספת וכמובן מצלמים אותם למזכרת עד סוף הדורות. שלא נדבר על הממתיקים שמרעיפים עליהם בשפע ביום אחד – כמות שמקבלים בשנה שלמה.
 כמו שנאמר "לכל שבת יש מוצאי שבת" מיד לאחר פורים נכנסים במרץ להכנות המייגעות לפסח.
איזו חוויה מוטבעת בזיכרון ילדינו מההכנות לפסח? מתח, עצבנות, עבודה קשה שלא נגמרת, הורים עייפים ומותשים? ימים ארוכים שמחכים מתי יחלפו כבר? או שמא ילדינו שמחים על ההזדמנות לשחק הרבה במים וחומרי ניקוי? נהנים מהאי סדר בבית ומכך שההורים עסוקים ואין להם זמן להשגיח עליהם?  אולי הם נהנים ממזג האוויר האביבי המזמין לצאת החוצה מהבית? מה ילדינו מרגישים בימים אלו?  

קרא עוד >>

יהודה ושומרון הסיפור של כל יהודי? – מאת: חדווה אריאל

לפני מספר שנים למדתי באוניברסיטת בר אילן בקורס של ד"ר טלילה אלירם  בשם: "שירי ארץ ישראל – הז'אנר והתפתחותו". על אף שנרשמתי לקורס מאילוצי מערכת בלבד נהניתי מכל רגע ושמחתי על ההזדמנות שנפלה בחלקי. בקורס שרנו משירי ארץ ישראל הישנה והנשכחת. באמצעות השירים התחברנו לחוויות החלוצים בוני הארץ השוממה.  הקורס היה חוויה מרתקת ודרך השירים המרגשים למדנו רבות על ראשית דרכה של ההתיישבות הציונית, התבססותה, הרחבתה והתפתחותה.

קרא עוד >>

ילדים ’על האש’ וההורים עוצמים עין – על מדורות ל"ג בעומר – מאת: חדווה אריאל

ילדים על האש והורים עוצמים עין

בל"ג בעומר חג הילדים עדיין

לעומת חג הפסח ל"ג בעומר הוא חג של הילדים. הם מנהלים אותו בעצמם גם ללא עזרת המבוגרים. כבר אחרי פורים – חודשיים לפני ל"ג בעומר-  נראים ילדים בכל הגילאים אוספים עצים ברחבי הישוב, אולי במקומות לא בטוחים ואף מסוכנים, חבורות או בודדים במשך שעות ארוכות ביום. ראשם ורובם בהכנות למדורה ה"גדולה" ויש בכך נושאים רבים לטיפול, תחרות על משאבים, שמירה מגניבות, תכנון הסעודה "על האש" ועוד… ומה עם ההורים? האם הם שותפים? האם הם יודעים היכן ילדיהם מסתובבים? האם הם יודעים על כל התלאות של ילדיהם סביב ההכנות למדורה? האם יש מקום גם למבוגרים בהפקת מדורת ל"ג בעומר?

קרא עוד >>

לפרשת שמות

"ויך את המצרי"?!

"אכן נודע הדבר"

הסברה אמונית

"כבד פה וכבד לשון"

"שלח נא ביד תשלח"

"למה הרעות לעם הזה?"

קרא עוד >>

לפרשת וארא

שתי הנהגות

הלשון החמישית

"ולא שמעו אל משה"

"ואני אקשה את לב פרעה"

הנחש והתנין

"שלח עמי – ויעבדוני!"

קל וחומר מצפרדעים…

"למען ספר שמי בכל הארץ"

קרא עוד >>