פנים רבות לנו החופש לחפש תחפושת ולהסתתר ומאחורי מסכה – עו"ס חדוה אריאל

מי אוהב להתחפש? למה ילדים מתחפשים?
כשהייתי ילדה ועד היום אינני אוהבת להתחפש וגם חלק מילדי כך. כאימא שאלתי את עצמי איך זה קרה?  האם זה קורה רק לי? כל הילדים נראים מרוצים בתחפושתם או שחלקם מסתירים את האמת מאחורי המסכה… במה אני שונה? איך עלי להבין את התופעה ולהתייחס אליה?
האם ואיך תחפושת משפיעה על ילדים?

קרא עוד »

צדקה ממלכתית – במשנתו של אמו"ר הרב יעקב אריאל

בדורות האחרונים ניטשת מחלוקת חריפה בין שתי תפיסות בחברה ובכלכלה. האחת – מדגישה את אחריותה של המדינה למצוקות הכלכליות של אזרחיה והשנייה את אחריותו של כל אדם לגורלו. תורת ישראל לא יכולה להסכים לתפיסת עולם המפקירה את האחריות החברתית, לא רק בעם ישראל, המצווה במצוות רבות של גמילות חסדים ומתנות עניים, אלא אף באומות העולם. ולא נחתם גזר דינן של סדום ובנותיה אלא על כך שיצרו חברה בה האחריות החברתית נשללה בה מכול וכול.

האחריות החברתית לא מוטלת רק על שכמו של הפרט כי אם גם על הציבור. וכך כותב הרמב"ם בהל' מתנות עניים (פ"ט ה"א):

כל עיר שיש בה ישראל חייבין להעמיד מהם גבאי צדקה…

ומסכם (ה"ג):

מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה…

במהלך כל הדורות התקיימו דברי הרמב"ם בקהילות ישראל בכל הגלויות. ולאחר שזכינו לאתחלתא דגאולה ולקום מדינת ישראל התעוררה השאלה העקרונית: על מי מוטלת מכאן ואילך אותה אחריות חברתית בלתי מעורערת? האם היא נותרת כפי שהיתה, על כתפי הפרט והקהילה, או שמא, מכאן ואילך היא מונחת על כתפיה של המדינה?

     עמדתו של אמו"ר, במאמרים, בשיעורים ובהתבטאויות בכלי התקשורת היא חד-משמעית: אחריות זו מוטלת במידה רבה על כתפיה של המדינה. במאמרנו זה נבקש להעמיק בשאלה זו ולעמוד על מקורותיה.
     המאמר פורסםלראשונה ב'אמונת עתיך' וכאן הוא מופיע עם תוספת משמעותית.

קרא עוד »

"וחֵי אחיך עמך" – מדיניות חברתית כביטוי לעקרון האחווה

שאלת המשטר החברתי-כלכלי הרצוי על פי התורה מלווה את העולם היהודי מאז ימי המהפכה התעשייתית, וביתר שאת – מאז הופעת הציונות, כאשר נדרש היה לדון על דמותה של המדינה היהודית העתידה לקום. הוויכוח בשאלת עמדתה של היהדות ביחס לשאלה זו פושט צורה ולובש צורה, מובאות בו ראיות לצד זה וראיות לצד שכנגד, ללא הכרעה ברורה.

     מה שמגביר את הקושי לגבש משנה תורנית סדורה ביחס לשאלות החברה והכלכלה הוא הפער העצום שבין אורח החיים של אבותינו – הן כעם עצמאי בארצו בימי הבית הראשון והשני והן כקהילות מפוזרות בגלות, לבין אותה ישות חדשה שאנו חיים בתוכה, הנקראת: מדינה מודרנית.

     כדי לזהות את התפיסה החברתית-כלכלית של התורה, לא מספיק ללמוד את הלכות צדקה, אלא נדרש להעמיק עד היסודות הפילוסופיים העמוקים ביותר של השקפת היהדות, להשוות בינן לבין היסודות הפילוסופיים של התפיסות המודרניות, וברמה היישומית – לצקת את הרעיונות הללו לכלים העומדים לרשותה של המדינה המודרנית. כל זמן שהדבר לא נעשה, נמצא את עצמנו שוב ושוב בפני הביקורת: מדוע נפקד מקומה של הציונות הדתית בשאלות החברתיות העומדות על הפרק?

קרא עוד »

לפרשת מסעי

אלה מסעי

הורשת הארץ

אפרים ומנשה

החנופה והארץ

לטוב בעיניהם תהיינה לנשים

נחלה ממטה למטה אחר

 

קרא עוד »

ל"ג בעומר

"עמדו ומילאו את ארץ ישראל תורה"

לאור מדורתו של ר' שמעון

"דָרָך [בר] כוכב[א] מיעקב"

קרא עוד »

לפרשת מטות

הנדר והבמה

ואם בית אישה נדרה

"גיור" הכלים

לפני ה'

ולמה תניאון את לב בני ישראל?

קרא עוד »

להפוך איום לאתגר

אנו רואים מול עינינו 'מכונת תעמולה' ממומנת ומשומנת הפועלת כנגד ערכי המשפחה המקובלים. תוהים אנו כיצד להתייחס אליהם. האם להגיב אם לאו? ואם כן, באיזה סגנון לבחור?
אחת השאלות היסודיות ממנה נגזרת הגישה ל"מלחמה על ערכי המשפחה" היא אם לראות את תהליכי פירוק המשפחה כ"אופנה חולפת" או כסכנה ממשית
לצערי, התשובה השנייה היא הנכונה
תהליכי פירוק המשפחה אינם תופעה קצרת טווח ואינם אופנה חולפת. שורשיהם נעוצים בהגות הליברלית של המאה ה-17 למניינם

קרא עוד »

מבט תורני על מאבק הנכים – מאמר מורחב

זה זמן רב מתנהל מאבק על ידי ארגוני הנכים לשם שיפור במצבם הכלכלי. הדרישה המרכזית שלהם היא העלאה משמעותית של קצבת הנכות הבסיסית, העומדת כיום על כ-2300 ₪ בלבד, ולהעמיד אותה על סכום השווה לשכר המינימום במשק, העומד על למעלה מ-5,000 ₪ בחודש. המאבק שלהם מונח על סדר היום הציבורי כבר מספר חודשים, ודעות שונות נשמעות בו מימין ומשמאל. במסגרת זו נשרטט את העקרונות התורניים לדיון בנושא, ואף נציע כמה מסקנות מעשיות, בתוך הכרה בכך שהן חלקיות.

     במסגרת זו לא נוכל לתת תשובות מפורטות, מפני שהן תלויות בנתונים רבים שאינם מצויים בידינו, אבל בכל זאת נציג כאן עקרונות מנחים לקביעת מדיניות ראויה. חשוב לציין שעקרונות אלו מובילים לכיוונים מנוגדים, ועל קובעי המדיניות למצוא את שביל הזהב שיאזן ביניהם.

     גרסה מקוצרת של מאמר זה פורסמה ב'אמונת עתיך', בשנת תשע"ח, וכאן הוא מובא בגרסתו המורחבת.

קרא עוד »

חיפוש

קטגוריות מאמרים

פוסטים אחרונים

פנים רבות לנו החופש לחפש תחפושת ולהסתתר ומאחורי מסכה – עו"ס חדוה אריאל

מי אוהב להתחפש? למה ילדים מתחפשים?
כשהייתי ילדה ועד היום אינני אוהבת להתחפש וגם חלק מילדי כך. כאימא שאלתי את עצמי איך זה קרה?  האם זה קורה רק לי? כל הילדים נראים מרוצים בתחפושתם או שחלקם מסתירים את האמת מאחורי המסכה… במה אני שונה? איך עלי להבין את התופעה ולהתייחס אליה?
האם ואיך תחפושת משפיעה על ילדים?

קרא עוד >>

צדקה ממלכתית – במשנתו של אמו"ר הרב יעקב אריאל

בדורות האחרונים ניטשת מחלוקת חריפה בין שתי תפיסות בחברה ובכלכלה. האחת – מדגישה את אחריותה של המדינה למצוקות הכלכליות של אזרחיה והשנייה את אחריותו של כל אדם לגורלו. תורת ישראל לא יכולה להסכים לתפיסת עולם המפקירה את האחריות החברתית, לא רק בעם ישראל, המצווה במצוות רבות של גמילות חסדים ומתנות עניים, אלא אף באומות העולם. ולא נחתם גזר דינן של סדום ובנותיה אלא על כך שיצרו חברה בה האחריות החברתית נשללה בה מכול וכול.

האחריות החברתית לא מוטלת רק על שכמו של הפרט כי אם גם על הציבור. וכך כותב הרמב"ם בהל' מתנות עניים (פ"ט ה"א):

כל עיר שיש בה ישראל חייבין להעמיד מהם גבאי צדקה…

ומסכם (ה"ג):

מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה…

במהלך כל הדורות התקיימו דברי הרמב"ם בקהילות ישראל בכל הגלויות. ולאחר שזכינו לאתחלתא דגאולה ולקום מדינת ישראל התעוררה השאלה העקרונית: על מי מוטלת מכאן ואילך אותה אחריות חברתית בלתי מעורערת? האם היא נותרת כפי שהיתה, על כתפי הפרט והקהילה, או שמא, מכאן ואילך היא מונחת על כתפיה של המדינה?

     עמדתו של אמו"ר, במאמרים, בשיעורים ובהתבטאויות בכלי התקשורת היא חד-משמעית: אחריות זו מוטלת במידה רבה על כתפיה של המדינה. במאמרנו זה נבקש להעמיק בשאלה זו ולעמוד על מקורותיה.
     המאמר פורסםלראשונה ב'אמונת עתיך' וכאן הוא מופיע עם תוספת משמעותית.

קרא עוד >>

"וחֵי אחיך עמך" – מדיניות חברתית כביטוי לעקרון האחווה

שאלת המשטר החברתי-כלכלי הרצוי על פי התורה מלווה את העולם היהודי מאז ימי המהפכה התעשייתית, וביתר שאת – מאז הופעת הציונות, כאשר נדרש היה לדון על דמותה של המדינה היהודית העתידה לקום. הוויכוח בשאלת עמדתה של היהדות ביחס לשאלה זו פושט צורה ולובש צורה, מובאות בו ראיות לצד זה וראיות לצד שכנגד, ללא הכרעה ברורה.

     מה שמגביר את הקושי לגבש משנה תורנית סדורה ביחס לשאלות החברה והכלכלה הוא הפער העצום שבין אורח החיים של אבותינו – הן כעם עצמאי בארצו בימי הבית הראשון והשני והן כקהילות מפוזרות בגלות, לבין אותה ישות חדשה שאנו חיים בתוכה, הנקראת: מדינה מודרנית.

     כדי לזהות את התפיסה החברתית-כלכלית של התורה, לא מספיק ללמוד את הלכות צדקה, אלא נדרש להעמיק עד היסודות הפילוסופיים העמוקים ביותר של השקפת היהדות, להשוות בינן לבין היסודות הפילוסופיים של התפיסות המודרניות, וברמה היישומית – לצקת את הרעיונות הללו לכלים העומדים לרשותה של המדינה המודרנית. כל זמן שהדבר לא נעשה, נמצא את עצמנו שוב ושוב בפני הביקורת: מדוע נפקד מקומה של הציונות הדתית בשאלות החברתיות העומדות על הפרק?

קרא עוד >>

לפרשת מסעי

אלה מסעי

הורשת הארץ

אפרים ומנשה

החנופה והארץ

לטוב בעיניהם תהיינה לנשים

נחלה ממטה למטה אחר

 

קרא עוד >>

ל"ג בעומר

"עמדו ומילאו את ארץ ישראל תורה"

לאור מדורתו של ר' שמעון

"דָרָך [בר] כוכב[א] מיעקב"

קרא עוד >>

לפרשת מטות

הנדר והבמה

ואם בית אישה נדרה

"גיור" הכלים

לפני ה'

ולמה תניאון את לב בני ישראל?

קרא עוד >>

להפוך איום לאתגר

אנו רואים מול עינינו 'מכונת תעמולה' ממומנת ומשומנת הפועלת כנגד ערכי המשפחה המקובלים. תוהים אנו כיצד להתייחס אליהם. האם להגיב אם לאו? ואם כן, באיזה סגנון לבחור?
אחת השאלות היסודיות ממנה נגזרת הגישה ל"מלחמה על ערכי המשפחה" היא אם לראות את תהליכי פירוק המשפחה כ"אופנה חולפת" או כסכנה ממשית
לצערי, התשובה השנייה היא הנכונה
תהליכי פירוק המשפחה אינם תופעה קצרת טווח ואינם אופנה חולפת. שורשיהם נעוצים בהגות הליברלית של המאה ה-17 למניינם

קרא עוד >>

מבט תורני על מאבק הנכים – מאמר מורחב

זה זמן רב מתנהל מאבק על ידי ארגוני הנכים לשם שיפור במצבם הכלכלי. הדרישה המרכזית שלהם היא העלאה משמעותית של קצבת הנכות הבסיסית, העומדת כיום על כ-2300 ₪ בלבד, ולהעמיד אותה על סכום השווה לשכר המינימום במשק, העומד על למעלה מ-5,000 ₪ בחודש. המאבק שלהם מונח על סדר היום הציבורי כבר מספר חודשים, ודעות שונות נשמעות בו מימין ומשמאל. במסגרת זו נשרטט את העקרונות התורניים לדיון בנושא, ואף נציע כמה מסקנות מעשיות, בתוך הכרה בכך שהן חלקיות.

     במסגרת זו לא נוכל לתת תשובות מפורטות, מפני שהן תלויות בנתונים רבים שאינם מצויים בידינו, אבל בכל זאת נציג כאן עקרונות מנחים לקביעת מדיניות ראויה. חשוב לציין שעקרונות אלו מובילים לכיוונים מנוגדים, ועל קובעי המדיניות למצוא את שביל הזהב שיאזן ביניהם.

     גרסה מקוצרת של מאמר זה פורסמה ב'אמונת עתיך', בשנת תשע"ח, וכאן הוא מובא בגרסתו המורחבת.

קרא עוד >>